- בוקר -
"מיהה , בואי למטה אני צריכה להגיד לך משהו "
התעוררתי מהצעקה של אמא שלי .
"אני מצחצחת שניים ויורדת" השבתי לאמי בצעקה.
העפתי ממני את השמיכה ונעמדתי, התקדמתי לאמבטיה והתחלתי להתאגן צחצחתי שניים סירקתי את שערי וירדתי למטה.
"בוקר טוב אמא " אמרתי והלכתי למטבח להכין לי אוכל.
"מיה בוא שנייה שבי לידי " אמא שלי אמרה בקול מוזר, התקדמתי לסלון וראיתי בעניים של אמא שלי שמשהו לא בסדר "אמא מה קרה ? "
"תקשיבי מיה את הבת היחידה שלי ואני מצטערת שאני עושה את זה את יודעת שאני אוהבת אותך ואת הדבר הכי חשוב לי בעולם ? "
קטעתי אותה "אמא מה קרה ?" אמרתי עם דמעות
"מיה רשמתי אותך לפנמיית 'פורלנג' ומחר את עוברת לשם, אני לא יכולה לחיות עם ההרגשה הזאת שבתי הקטנה מתה בגללי אני לא טובה ואני לא מוכנה שיקרה גם לך דבר כזה " אמרה בבכי
התחלתי לבכות החרפתי ואמרתי " את לא יכולה לשלוח אותי לפנמייה אמא מה
אם זה לא טוב בשבילי ?
מה אם זה רק יפגע בי ?
את לא יודעת מה יקרה שם אמא את חשבת עלי על הרגשות שלי שאלת אותי אם אני רוצה בכלל ללעבור ?" לקחתי את הרגליים שלי וברחתי לחדר אפילו לא חיכיתי לתשובה ממנה לקחתי את הטלפון שלי מהשידה והתקשרתי לקרול (kerol ) "קקק..קרולל את יכו..לל..הה לבוא בבב..בקשהה ?" ובכיתי עוד יותר
" מה קרה ? אני בדרך שתי דקות אצלך " קרול גרה רחוב ליידי אז לא ךוקח לנו הרבה זמן לבוא אחת לשנייה.
אחרי שתי דקות בול שמעתי דפיקות על הדלת של החדר, טוק טוק טוק טוק טוק נשמעו חמש דפיקות הסימן שלי ושל קרול. היא נכנסה לחדר ורצה אלי מה שמיוחד בקרול היא לא מאלה שמרחמות ואומרת אני מצטערת היא לוקחת גלידה וכפית ומאכילה אותי בכוח עד שאני ירגע היא בדיוק כמוני .
YOU ARE READING
different world // Luke Hemmings
Fanfictionנערה בת 16 . כשהייתה מיה בת שנה אבא שלה ברח מהבית. הוא היה מכה את אימה ואת אחותה הגדולה. בגיל 14 כשאחותה של מיה הייתה בת 16 נודע למיה שאחותה נאנסה ונרצחה על ידי החבר שלה וחברים שלו. מיה ואמא שלה שקעו בדיכאון, עוד מישהו מהמישפחה שהלך. מיה בנתה לעצמה...
