אני הכי שבעולם תומכת באנשים שיכתבו, אבל לא לפני שילמדו לכתוב, כן, הכתיבה לא צריכה להיות מושלמת ואני לא מדברת על פסיקים זה שיהיה בנושא אחר, אני מדברת על השפה, כאילו אחי, דייי.
אין צורך להשתמש כל החיים בסלנג.
גם אני משתמשת אבל רק למטרות סיפור שאני מתרגמת.
זה עולה לי על העצבים, כאילו; אנשים פאקינג קוראים את זה וזאת הופכת להיות השפת יום יום שלהם.
ובואו לא נדבר על השגיאות שזה כבר גם בנושא אחר.
אני רק אומרת תנסו פאקינג לשבח את הסיפור אל תהרסו אותו עם הסלנג המטופש או שפת רחוב הזאת, זה סיפור, תצאו מהאזור הנוח שלכם, זה דיי מצחיק אפילו; אתה כותב סיפור ומחליט כן, אחי, אחותי, נשבע באמא שלי, כאילו מה אתה ערס/ית די אחי, אחותי, צאו מזה.
באמת תצאו מזה.
זה היה הפרק הראשון, הגעתי למסקנה שצריך לכתוב את זה, מכיוון שכן אנשים קוראים סיפורים וזה נותן להם תושייה לכתוב, וברגע שיש שגיאות זה סתם הורס, כי הם חוזרים על טעויות שאנשים אחרים עשו אותן.
בכל לשון של בקשה, המעיטו את השימוש בסלנג שלאנשים יהיה יפה יותר לקרוא את זה.
נ.ב סיבה נוספת היא שפנו אליי קוראות לשיפור הקריאה, תוכן ומה כדי לעשות כדי שיהיו יותר קוראים ואיך לכתוב את הסיפור נכון, אם אתם רוצים לדעת לקרוא, תעברו על הדברים פה תדפדפו ותגידו אם אהבתם.
YOU ARE READING
100 דברים שמצחיקים אותי ושאני שונאת בסיפורים בוואטפד.
Randomכל דברים שמצחיקים אותי, השטויות, הטעויות, השגיאות וכמובן הדברים שאני שונאת. XOXO L.
