100 דברים שמצחיקים אותי ושאני שונאת בסיפורים בוואטפד.

4.

מצחיק אותי.

טוב אני ממש ממש ממש ממש לא אנטי, כן אז רוב הכותבות והקוראות (אבל איכשהו הן עדיין ממשיכות לקרוא ולמה? כדי לראות את היום בו יביה סיפור ערסים נורמלי, בלי אוטו קונספט, משהו לא רגיל- כמוני) נגד אנטי סיפורי ערסים, אין בעייה בסיפורי ערסים הבעייה היא:
*כותבים אותה ילדים בלי חוסר הבנה בכלל.
*השימוש בסלנגגגגגגגג (הורג אותי גאד).
* בואו לא נדבר על הסימני פיסוק.

האנשים שכותבים את הסיפורים האלה לא יודעים לכתוב באמת סיפור , כותבים רעועים, באמת יכול להיות שהם כן יודעים, אבל לא.

הקונספט אותו דבר תמיד, ליאן, עומר, מאי, תומר, ואלירן די עם השמות של הערסים מסכנים הילדים שאלה השמות שלהם בחיי, אפשר לקחת כל שם ועם הכתיבה הנכונה להפוך אותו לסיפור ערסים מצליח.

אני לא מסכימה עם זה שצוחקים על זה ומזלזלים, האנשים שכותבים מושלם תמשיכי, אלה הילדים בנות ה12-14 שזה מה שאתם מלמדים אותן ואני לא באה לפגוע אבל תשנו את זה.

והכי הורג אותי זה:
הבנים של ליאן ובלה בלה
המשך.
כאילו וואט דה פאק? המשך לסיפור ערסים? על עוד ערסים? זה הורג אותי בחייייי, אל תכתבו המשך לסיפור ערסים זאת טעות חמורה ביותר.

אם למישהו יש סיפור ערסים יפה, שונה שתכתוב אותו פה, או כל סיפור אחר להמלצה ואם גם מישהו רוצה ביקורת יכולה לכתוב לי או פה או בפרטי ביקורת על הספר דירוג עד 10. ופירוט.

XOXO L.