שלוש שנים חיכיתי לרגע הזה. אני סוף סוף אפגוש אותו ואהיה בהופעה שלו!!
לא נרדמתי כבר שלושה לילות וגם כמעט שלא אכלתי מההתרגשות. אני לא מפסיקה לחשוב על הרגע שבו אפגוש אותו, מה אלבש, מה אגיד לו, מה תהייה הפוזה שלנו במיט אנד גריט. רק מלחשוב על זה יש לי פרפרים בבטן, אני מרגישה כמו ברכבת הרים.
"את מוכנה?" חברה שלי מאיה שאלה אותי כשעמדנו מחוץ לאולם הענק ובתגובה פיהקתי ולגמתי מהקפה שהיה לי ביד "נולדתי מוכנה" , "כן, רואים" היא אמרה וצחקנו "אני כבר שלושה לילות לא ישנה מהתרגשות". הסתכלנו אחת על השנייה, לקחנו נשימה עמוקה ונכנסנו עם חיוך ענק שמרוח על הפנים שלנו אל האולם. זה הולך להיות מדהים!
"תודה רבה" אמרתי עם חיוך לאיש שנתן לנו את הכרטיסים, "ועכשיו למרצ'" אמרתי למאיה והלכנו יותר נכון דילגנו התרגשות לשם. "אני לא מאמינה!!" אמרתי מאוכזבת, "לא נשאר כלום??" שאלתי את המוכר מיואשת "לא, הבנות חטפו את הכל כמו סוכריות. אני מצטער" הוא ענה עם חיוך מנחם. חייכתי אליו בחזרה "לא נורא, זה לא יהרוס לנו את היום הזה, נכון?" "צודקת" מאיה אמרה באישור.
הלכנו למושבים שלנו בשורה הראשונה באמצע, באמת שזה חלום שמתגשם."אני עדיין לא מאמינה שהשגת לנו את המושבים האלה, את פשוט מלכה!" מאיה אמרה ונתנה לי נשיקה על הראש מההתרגשות, "נשארתי כל הלילה כדי לתפוס לנו מקום בשורה הראשונה". "אני הולכת לקנות מים ופירות, רוצה גם?" מאיה שאלה , "לא, אני בסדר", "יובל לא אכלת כבר יומיים את צריכה להכניס משהו לגוף שלך" היא אמרה מודאגת "מאיה אני בסדר. אני לא יכולה להכניס כלום לבטן שלי מרוב התרגשות", "טוב" היא אמרה והלכה לדוכני אוכל.
"The show is about to start in five minute' pleas sit down in your sit and enjoy the show thank you."
הם הכריזו ברמקולים ובדיוק מאיה חזרה. "מאיההההה" צעקתי לה בהתרגשות "אני לא מאמינה שזה קורה יובל!" היא צעקה בחזרה.
"יובל?". "יובל!!". "מה..?" שאלתי בבלבול, "שאלתי אם את רוצה ענבים" . "מה?" שאלתי אותה עוד פעם ולפני שיכולתי להבין מה קורה אני נופלת על הרצפה.
פתחתי את העיניים לאט וניסיתי להתיישב, הכל מטושטש. "לאט לאט" מישהו אמר, אני לא מזהה את הקול שלו. התיישבתי והראייה שלי התחילה להתייצב. אני בחדר. חדר לא מוכר, אני יושבת על ספה ומולי יושב מישהו זר. "מי אתה?! ואיפה אני?!" , "מה קרה לי??" שאלתי את האיש מבולבלת ומבוהלת. "ששש הכל בסדר את צריכה לנוח" . נשענתי אחורה ונשמתי עמוק, אני מתחילה להיזכר. "התעלפתי" אמרתי לו בתקווה שאני לא צודקת. הוא הנהנן והדמעות התחילו לעלות, "כמה זמן?" שאלתי לחוצה, "כמעט שעתיים". שיט! "וההופעה?" שאלתי למרות שאני לא רוצה לשמוע את התשובה שלו. "מצטער" הוא אמר.
YOU ARE READING
long short story ~ Shawn Mendes
Short Storyאני כותבת סיפורים די קצרים, בעלי 4-10 פרקים, אבל זה תלוי בי, אם הסיפור לא זורם לי או שאני מתחילה אחד חדש וזה תלוי גם בכן, אם אתן רוצות שאני אמשיך או אסיים סיפור אז תגידו לי מה אתן חושבות.
