סיפור ערסים

פרק 16

נקודת מבט ליאן:
הכל סביבי הייה מטושטש
לא הצלחתי להבין בדיוק איפה אני..
לפני כן.. הרגשתי כאילו שמשהו חונק אותי..
ועכשיו אני נמצאת בשום מקום ואני לא יודעת איפה אני.
המקום סביבי הייה נראה מואר בקצת על ידיד חלון קטן פתוח ,תאורה מעומעת החדר הייה נראה כמו מין מרטף לא מרטף מהסוג היקר מידי אבל בכל זאת מרתף די מעופש.
"הצילווווו"
"איפה אניייי????"
"מישהו???"
"מה עשיתי לכם?? הצילו!!!"
צעקתי כמה שאני יכולה.
שמעתי צעדים מתקרבים אל המרטף ורעדתי מפחד ומחוסר ידע
לפתע ראיתי מגפי עור שחורות יורדות במדרגות של המרתף משמיעות רעש חריקה על ריצפת העץ.
"מי את???"
"מה את רוצה ממני??" שאלתי את הבחורה שירדה והתקרבה אליי
היא הייתה גבוהה יחסית עם שיער שחור אסוף בקוקו גבוהה עינייה בצבע שחור מבריקות וצבע עורה מוקה.
"כדי לך לסתום את הפה שלך לפני שאני אדאג שלא תוכלי להשמיע עוד ציוץ אחד!!" היא צעקה עליי ואני בלעתי את דמעותיי
"מה.. מה עשיתי לך? מי את?" שאלתי מבולבלת עם קול חנוק
"את!!! הכל קרא בגללך!!!" היא צעקה ונתנה לי סטירה התחלתי לבכות
"בכיינית" לחשה לעצמה
"מה את צריכה ממני?.." שאלתי בחוסר אונים
"אני החברה של ג'ייק.." היא אמרה בביטחון
"אוקיי, ומה הקשר לזה אליי?" שאלתי לא מבינה.. ג'ייק הזה איך הוא תמיד קשור לכל דבר רע שקורא לי!!!
"אני הבחורה שג'ייק בגד בך איתה ואת הרסת לי את החיים יחתיכת אפס!!!" היא צרחה עליי כל מיני קללות עברו בראשי עליה ועל ג'ייק אבל פחדתי לומר מילה לא במקום כי ראיתי על השולחן ליד סכין והעדפתי לא להסתכן עם החולת נפש חוטפת אנשים הזאת
איפה רון ומייקי?? איפה אופק?? מה עם החברים שלי??
"אל תדאגי ילדונת.. אף אחד לא מחפש אותך.."
"את סתם נתל כבד על אחים שלך וחברותייך.." אמרה לי
"זה שקר.. הם בטח כבר מצאו את המיקום שלך ויטפלו בך.."אמרתי בביטחון
"אני לא כל כך חושבת שזה מה שיקרה" היא אמרה והראתה לי תמונה של מייקי ורון ישנים
"מה עשית להם??" צעקתי עליה
"כלום רק כדורי שינה קלים" היא גיחחה ועוד דמעה ירדה לי

נקודת מבט מאור:
אחרי שנתתי את כל הפרטים אל השוטרים עדיין לא הצלחתי להבין איך חטפו את ליאן מי הם, מה הם רוצים ממנה, למה שמישהו יחטוף אותה בכלל..
מה היא כבר יכולה לעשות למישהו שכל כך רע שבן אדם יחטוף אותה לאיזה מקום לא ידוע ואלוהים יודע מה כבר הוא עושה לה שם..
אני לא רוצה להמשיך לחשוב אפילו על כל הדברים הרעים שהוא יכול לעשות לה..
היא חלשה יחסית ואין לה הרבה כח להתנגד.
כשאני אתפוס את הבן אדם הזה אני אדאג לזה שהוא לא יצא מהאשפוז לפחות שבועיים..
הסתכלתי על רון ומייקי היה נראה שהם לא יודעים מה לעשות עם עצמם רון לקח את מייקי לצד והם דיברו על איזה משהו, בינתיים רוני וטוהר ישבו בחדר של ליאן וניסו לחפש רמזים למי הבן אדם הזה.

נקודת מבט מייקי:
רון טפס את הכתף שלי ואמר "הגיע הזמן.."
"הגיע הזמן למה?" שאלתי אותו
"הגיע הזמן שנתקשר אליהם.." ענה
"אתה יודע למי...." הוסיף
"אתה צודק.. באמת הגיע כבר הזמן עניתי לו וחייגתי.

בשיחה:
*הלו??*
*כן, קרה משהו בבית?*
*כן אמא, קרה.*
*מה קרה?*
*ליאן היא.. היא נחטפה אנחנו צריכים שתעלו על הטיסה הראשונה הביתה ותגיעו הכי מהר שאתם יכולים*
*מה נחטפה? איך נחטפה??* שמעתי את הכל של אמא חנוק כאילו בולעת את דמעותייה
*מי נחטף?? מה קורה שם בבית??* שמעתי את הכל של אבא חוטף מאמ את הטלפון
*אבא, אנחנו צריכים אותך ואת אמא בבית עכשיו לעזור לנו פה..* עניתי
*אנחנו נגיע יום שלישי לפנות בוקר*
*אבל זה רק בעוד יומיים!!* צעקתי
*זו הטיסה הכי קרובה שייש לנו הביתה* הוא ענה עצוב ודואג
*תיצרו קשר עם המשטרה תבדקו דברים* ענה חסר אונים
*אנחנו דואגים לזה אבא רק תדאגו לחזור כבר* עניתי
*ביי בן, אל תעשו שטויות.. יהיה.. יהיה בסדר* ענה, פעם ראשונה ששמעתי אי פעם את אבא שלי מגמגם
*ביי אבא*
אמרתי וניתקתי.

"מה הם אמרו?" רון שאל יום שלישי לפנות בוקר הם כאן
"מה?? אבל זה רק בעוד יומיים!!"
"זו הטיסה הכי קרובה שלהם.." עניתי מיואש
השוטרים קראו לי ושאלו כמה שאלות בתור האח הבכור והאחראי בבית..
עניתי להם והם אמרו לנו שהכל יהיה בסדר, שהם יבררו כמה דברים ויחזירו לנו תשובה ונסעו לתחנת המשטרה.
איך יהיה בסדר?? אחותי לא ישנה היום בבית!! חשבתי לעצמי מפחד עוד פעם לחשוב מה קורה לה שם.
ישבנו כולנו בבית בסלון, בשקט, אף אחד לא הוציא מילה כולם היו עצובים ועייפים מהיום הזה השעה הייתה כבר 17:30.
"אני חייב ללכת, אגיע מחר אם תצטרכו משהו" לאון אמר ויצא מהדלת לאחר עוד חמש דקות של שקט
"היי!!" קיבלתי סרטון ממישהו ממספר חסום אתם חייבים לראות את זה אופק אמר
כולנו נצמדנו לטלפון שלו
וראינו שם..
ראינו שם את ליאן..
ליאן מה עשו לך??? צרחתי במחשבותיי

היי כולם מקווה שאהבתם את הפרק אני חושבת שאני אעשה מרתון של פרקים היום תודה על ההצבעות זה מאוד עוזר לי!! אוהבתתת❤