התיישבנו כולנו בשולחן
"הכנתי ארוחה מיוחדת לפני שטסים" היא אמרה וחייכה, היא נכנסה למטבח, הוציאה צלחת ענקית מלאה בפנקקים עם סירופ ושוקולד חם, קמרון הסתכל על הפנקקים כאילו ירד מלאך מגן עדן, התחלנו לאכול, זה היה כל כך טעים! השעה הייתה חמש וחצי שסיימנו לא רציתי להתקשר לעדי בשעה כזאת, מסכנה, אז לקחתי את האיפון וסיסמתי לה:
היי עדידוש
ההורים שלי עשו לנו הפתעה,
אנחנו טסים ללונדון לחודש,
אני גם הולכת להופעה של הבנים ו..מאחורי הקלעים!
יאווו אנחנו יוצאים בשש,
לקחתי את הלפטופ ואת מתחברת כל יום לסקייפ !
אוהבת רוני
שלחתי את ההודעה, ראיתי את עלמה נלחמת במזוודות
"חחח" צחקתי
"זה לא פייר!" היא צעקה עלי
"אני יעזור לך" אמרתי, עזרתי לה להוריד את המזוודות, נכנסנו למכונית ונסענו, ועברנו את כל הרישיונות והכול, עלינו על המטוס, השעה הייתה שש וחצי.
"לונדון, הנה אנחנו באים" קמרון אמר וצחקתי, הטיסה התחילה, שמעתי קולות מאחורי הסתובבתי וראיתי שלושה בנים חתיכים מדברים
"אני לא מאמין שאנחנו טסים במטוס ציבורי!" אחד התעצבן, בחנתי אותם טוב
'רגע מה?!' חשבתי
זה מי שאני חושבת שזה ?
"או מי גאד וואן דיירקשן?" אמרתי כמעט מתעלפת
"זה אנחנו" נייל אמר והארי חייך חיוך ענק (רק בשביל הסיפור תחשבו שכל 1D בני 16) "יאוווו! אני מעריצה אותכם ברמות!" אמרתי
"איפה זאיין וליאם?" שאלתי אותם הם הצביעו הצידה, וראיתי אותם ישנים
"אפשר חתימה? ותמונה?" אמרתי מתעלפת תוך כדי
"ברור" לואי אמר, וחייך, יאוווו אני מתה איזה חיוך! חשבתי לעצמי הם כולם חתמו, חוץ מזאיין ליאם שישנו שינה עמוקה.
הצטלמנו ושמרתי טוב טוב את התמונה איתי
"המטוס נוחת בעוד 20 דקות, אנא הדקו חגורת ושבו במקומות" הטייס אמר הייתי עייפה, נרדמתי תוך שנייה
"רוני.. תקומי, הגענו ללונדון" קמרון אמר לי.
