פרק 1

379 16 1
                                    

 "בוקר טוב!" אבא שלי צעק לתוך החדר שלי, העפתי את מבטי לשעון, הייתי חצי ישנה, 3 בבוקר?!

" אבא! למה אתה מעיר אותי בשעה כזאת מוקדמת?" התעצבנתי עדיין חצי ישנה

"ארזת?" הוא שאל, מה ארזתי ? לאן אני צריכה לארוז?

"לאן?" שאלתי.

"רוני חמודה, אנחנו טסים ללונדון" הוא אמר, התעוררתי.

"מה?! לונדון?! איזה כיף!!" התחלתי לצעוק בכל הבית, קלטתי גם את אחותי מקפצת בבית, שמחה מתמיד, אני בת 16 והיא בת 15 אנחנו ממש שונות אחת מהשנייה, אבל שנינו ממש יפות (לפי מה שאומרים לנו) ושנינו רזות וגבוהות, שנינו מתות על וואן דיירקשן, אבל היא יותר, ראיתי את עלמה מקפצת משמחה יותר ממני

" יש משהו שאת רוצה לספר לי עליו?" שאלתי אותה

"בטח! וואן דיירקשן נמצאים בלונדון בזמן שאנחנו נמצאות! אעאע" התחלתי לקפץ גם ולשמוח ברמות!

"הלוואי שנפגוש אותם!" צעקתי

"רגע! יש עוד" היא אמרה, הנהנתי לה להמשיך

"אמא ואבא קנו לנו כרטיסים להופעה ולמאחורי הקלעים!" היא אמרה, או מי גאד אני מתה פה! תגידו לי שהיא עובדת עלי...!

"אמא!! באמת אנחנו הולכות למאחורי הקלעים??" שאלתי לא מאמינה, היא הנהנה להסכמה,

"תודה, תודה, תודה" חיבקתי אותה חזק וקופצת במקומי

"אוקיי חמודה, לכי תארזי, יוצאים עוד שלוש שעות, תתארגני לחודש בלונדון!" נראה לי קצת שיגעתי אותה ;) אופס.

אוקיי, אני יגיד לעלמה.

אמרתי לה וצעקתי לעלמה שתארגן דברים לחודש בלונדון, עליתי לחדר, סגרתי את הדלת והתחלתי לארוז, שמעתי דפיקה בדלת

"מי זה ?" שאלתי,

"קמרון" הוא ענה

"תיכנס" אמרתי, קמרון הוא אח שלי הוא בן 19 אני ממש אוהבת אותו, והוא אותי, יש לו שיער שטני הוא גבוה ושרירי, אני יכולה לדבר איתו על הכול!

"שמעת על ההפתעה?" הוא שאל אותי

"ידעת עליה?" שאלתי מופתעת

"ידעתי עליה ?! תכננתי אותה! הצעתי להורים לטוס ללונדון בגלל ששמעתי שה-וואן דיירקשן שלכם מופיעים שם, ואז גם הצעתי להם שתלכו להופעה, הם כפי שאת רואה, הסכימו" הוא אמר וחייך חיוך ענק

"אתה האח הכי טוב שיכול להיות למישהי!" אמרתי לו ונתתי לו חיבוק ענק, הוא צחק,

"הכל בשביל האחות הכי טובה" חייך

"אל תספרי לעלמה" הוא חייך וקרץ לי

"הסוד של שנינו" אמרתי וחיבקתי אותו, התארגנתי, לבשתי ג'ינס כחול חולצה לבנה גדולה עם סימן של 'פיס' עליה, השיער הבלונדיני החלק שלי נאסף לקוקו גבוה ומתוח, עגילי חישוק ונעלי אול-סטאר את האמת, נראתי די טוב, שמתי טיפה איפור והתחלתי לארוז, אפשר להגיד שארזתי את כל הבית. סיימתי לארוז, יצאתי מהחדר השעה הייתה כבר חמש בבוקר, עוד שעה יוצאים, רגע, אני צריכה להודיע לעדי, היא ה-BFF שלי, החברה הכי טובה. כבר שנתיים שאנחנו תמיד ביחד.

יצאתי מהחדר וראיתי את עלמה, השיער השחור שלה פזור, היא לבשה ג'ינס שחור, חולצה סגולה צמודה וז'אקט עור שחור, היא ההפך ממני, אני ה"ילדה הטובה" והיא ה"ילדה הרעה" היא מאופרת בעיקר בשחור חזק בעיניים ובקצוות של השיער שלה יש לה צבע סגול כהה, היא ממש יפה, למרות הסגנון השונה שלנו

"קמרון!"צעקתי

"מה יפה שלי?" הוא שאל יוצא מהחדר

"יש סיכוי אתה עוזר לי להוריד את המזוודות למעטה?" אמרתי ועשיתי פאפי פייס, בידי החזקתי מזוודה אחת

"כן בטח" הוא אמר, לקח את המזוודה שהחזקתי ביד, הוריד אותה, חייך וחזר לחדרו

"אחמ, את כל המזוודות!" אמרתי הוא הסתכל על המזוודות היו שם משהו כ-8 מזוודות הוא הסתכל עלי בדיכאון

"אתה הסכמת" אמרתי וחייכתי לו

"צודקת רק בשבילך" הוא אמר וחייך, הוא התחיל להוריד את המזוודות, עוד שנייה מת מכובד שלהם

"יש סיכוי אתה גם מוריד לי?" עלמה שאלה ועשתה גם פאפי פייס

"כמה מזוודות יש לך ?" קמרון שאל אותה "אמ... יותר משל רוני" היא אמרה ועשתה את הפאפי פייס החמוד שלה

"אין סיכוי" קמרון אמר וחייך

"אוף" ראיתי אותה ממלמלת

"מה מלמלת מתחת לשפם?" שאל אותה קמרון.

"אתה צריך ללמוד לסתום!" היא אמרה מובכת וכיסתה בידה את הפה, קמרון צחק

"יש סיכוי לארוחת בוקר נורמאלית לפני שטסים ?" אמא צעקה

"כן" כולנו ענינו.

כאשר החיים לא נעצריםWhere stories live. Discover now