"יאו! אני בלונדון! מעולם לא הייתי כל כך שמחה! לונדון אנחנו כאן!" עוד שנייה צעקתי, אבל התביישתי לחשתי לקמרון
" לונדון אנחנו כאן!" והוא צחק, לקחנו את המזוודות, חכינו למונית, נסענו למלון, בדרך למלון היו המון מעריצות שצרחו ובכו, ככול שהתקרבנו יותר למלון היו יותר מעריצות ויותר צלמים
"בסדר בנות לא צריך להשתגע, זה רק אני!" קמרון אמר גאה בעצמו
"תמשיך לשחק בסרט שאתה חי בו" עלמה אמרה וצחקה עליו, כולנו צחקו, נכנסנו למלון, קיבלנו כרטיסים לחדרים, לכל אחד מאיתנו היה חדר, לכל ילד מיני סוויטה, ולהורים סוויטה משותפת, אני שמחה מזה, יותר פרטיות, נכנסתי לחדר השעה הייתה 12.
סידרתי את כל הארון החדש שלי, כשסיימתי השעה הייתה אחת בצהריים, ואמא שלי סיסמה לי
יורדים לאכול צהריים, את רוצה?
הייתי רעבה ממש אז ישר הסכמתי, התקלחתי והתארגנתי לבשתי חולצה לבנה עם כתוביות של "ONE LOVE ONE SONG" ומכנס שחור גבוה קצר, סנדלים, קצת איפור, פיזרתי את שערי הבלונדיני.
ירדתי למעטה והתיישבתי עם המשפחה, פתאום קלטתי את וואן דיירקשן יושבים בשולחן קרוב אלינו אמרתי לאמא שלי שאני הולכת לכמה דקות, היא הסכימה והלכתי אליהם
"פעמיים באותו היום, גורל?" אמרתי להם, הם צחקו
"כן! הגורל רוצה שנראה מישהי יפה כזאת!" הארי אמר, הסמקתי.
"מתאים לך אדום" לואי אמר וכולנו צחקנו
"חחח תודה" אמרתי
"את במלון הזה?" ליאם שאל
"כן, למשך חודש אני יהיה פה" אמרתי וחייכתי
"דרך אגב, רוני" אמרתי והושטתי יד
"מה לחיצת יד? חיבווווק!" הארי אמר, צחקתי ונתתי לו חיבוק
"הארי תפסיק להתחיל עם כל ילדה שאתה רואה!" לואי אמר וצחק
"באמת סליחה, אסור לי להתחיל עם ילדה שמוצאת חן בעיני ?" הארי אמר, חזרתי להסמיק ברמות, זאיין ישב בשקט..
"אפשר לדעת מאיפה כולכם מכירים?" זאיין אמר, כולנו צחקנו חוץ ממנו ומליאם
"באמת מאיפה אתם מכירים?" ליאם שאל
"אנחנו לא בדיוק מכירים...אנחנו רק נפגשים פעמיים באותו היום" נייל אמר,
"מתי בדיוק נפגשנו?" זאיין שאל "בזמן שאתם נחרתם בטיסה, אנחנו ראינו את הילדה הזאת, נתנו לה חתימות ותמונות" הארי אמר, ועוד פעם הסמקתי
"מסכנה הילדה, גרמת לה להסמיק יותר ממה שאפשר להסמיק ביום" לואי אמר וצחקנו
"לכמה זמן תהיו פה?" שאלתי, כי אמא שלי סימנה לי לחזור
