כלואה🌹

פרק 5:"בזמן האחרון.."

תקומי ליאורי קדימה! את מסוגלת את יכולה .. אמרתי לעצמי בשקט מתחת לשמיכות ספרתי את הנשימות שלי 1,2,3,4,5,6.. ואז עד 20 אחר כך עד 30 נשמתי ניסיתי לפחות רעד,סחרחורת, עקצוץ, תחושת מחנק. לא הייתי מסוגלת ולא הייתי יכולה וגם לא רציתי! לא רציתי לקום מהמיטה.. רציתי להישאר מתחת לשמיכות הרגשתי עייפות ונמנום ניסיתי שוב: "ליאורי די תירגעי.. תשתטפי פנים וקומי." נלחמתי! נלחמתי בכל הכוח לעמוד על הרגליים ולצאת מהמיטה פקחתי בחוסר חשק את העיניים והלכתי לכיון המקלחת העיניים שלי הופנו למראה ראיתי את האדמומיות והנפיחות בעין השמאלית...
~לפני 6 שעות~
1:30 לפנות בוקר
טריקת דלת,קול צעד מהיר על הרצפה הנוקשה..
"טמאה! מרושעת! רעה! איפה הכסף? איפה הוא?!?!.." אבא אמר כשעל פניו מבט מבהיל. "אתה אדם חולה! אתה צריך טיפול.." אמא דיברה כשלא יכלה לשאת עוד.
"תסתמי את הפה המסריח שלך!
את אישה שטן! טינופת! אני צריך את הצ'קים תביא לי אותם..
"דייי!!! מספיק אני לא מביאה לך כלום.. אכזרי! אכזרי! הרסת אותי אותנו הרסת את הילדים .."
מ-ת-ע-ל-ל !
יא זונה.
קול פיצוח, ניפוץ זכוכיות....
אבא לקח כוס זכוכית וזרק על הרצפה הרעש התפזר בכל הבית: עבר לשירותים,לסלון,למטבח,לחדר השינה.. לא יכולתי לא הייתי מסוגלת לא רציתי העדפתי להיות צופה מהצד להסתכל ולהתעלם לשתוק לתת לאבא להמשיך לדרוך לרמוס ולפגוע. לא הייתי מסוגלת! לא הייתי יכולה!
אני עומדת מול הראי בחדר המקלחת מתבוננת ובוחנת את עצמי.
כמו שאני עושה המון בזמן האחרון אני מוותרת לעצמי כמו שאני עושה הרבה בזמן האחרון אני מאוכזבת מעצמי כמו שאני מרגישה תמיד בזמן האחרון.
___________
וואוו!!! 252 קוראים אתם נותנים לי המון מוטיבציה להמשיך ולכתוב סיפורים..
אז מה קרה לאבא של ליאור?
איך מערכת היחסים בינה לבין רן ימשיכו?
איך הפרויקט גמר שליאור מגישה במגמה קשורה לאמא שלה?
התכוננו דמות חדשה לסיפור.. כל עוד וזאת בפרקים הבאים🌹