"אני צריך לדבר איתך על משהו" הוא אמר לה שנכנס לחדר בסערה והתיישב לידה על הספה.
"מה קרה?" היא אמרה בדאגה עוזבת את עיסוקה ומניחה את המחשב נייד שהיה בידיה על השולחן.
הוא נשך את שפתו התחתונה מתלבט עם להגיד לה את מה שיושב לו על הלב כל כך הרבה זמן , את מה שמציק לו כל כך הרבה זמן.
אבל הוא פוחד שזה יהרוס הכל , הוא פוחד שהיא תשנא אותו למרות שזה ממש מטופש שהיא תשנא אותו בגלל דבר כזה אבל הוא עדיין פוחד
"היי אתה יודע שאתה יכול לספר לי כל דבר ואני לא ישפוט אותך או יצחק עליך , אבל חוץ משהו ממש מצחיק קרה כמו הפעם שהאישה הזקנה הזאת קרצה לך ושלחה לך נשיקה באוויר שיואו זה היה מצחיק" היא אמרה צוחקת מהזיכרון שהעלתה , אבל הוא לא הצליח לצחוק.
"אני פוחד שזה יהרוס את החברות שלנו" הוא אמר מסתכל עליה בעניים והיא ראתה דרך עיניו את סערת הרגשות שמתכוללת בתוכו עכשיו ,
"אם לא רצחת מישהו אני במטיחה לך שזה לא יהרוס את החברות שלנו , לא רצחת מישהו נכון...?!" היא שאלה אותו מקווצת את הגבות שלה שוקלת את האפשרות ,
"חחח לא לא רצחתי מישהו" הוא אמר צוחק וחושב שלא משנה כמה עצוב או עצבני הוא היה היא תמיד תצחיק אותו.
"נו אז ממה אתה פוחד , פחד לא יוביל אותך לשום מקום בחיים הוא רק יזכיר לך את מה שלא עשיתה ואתה תצטער על זה כל החיים שלך" היא אמרה לו נוגעת בכתף שלו מזכירה לו שלא משנה מה היא תמיד תהיה פה בשבילו.
הוא קבר את ראשו בתוך ידיו וחשב ,
'נו תספר לה כבר מה כבר יכול לקרות'.
היא ליטפה את גבו בעדינו וזה העביר בו צמרמורת ,
הוא הרים באטיות את ראשו מידיו מסתכל עליה שוב ,
" אני..." הוא התחיל להגיד אבל נעצר והסיר את מבטו ממנה
"זה פשוט..ש...אני...אהה..." הוא אמר מגמגם לא יודע אפילו איך להגיד את זה.
"זה בסדר" היא אמרה מלטפת את גבו בחיבה
"אני אוהב אותך" הוא סוף סוף אמר לה מסיט את מבטו אליה
"זה לא שאתה אוהב אותי , אתה פשוט רגיל אליי בגלל אתה את חושב שאתה אוהב אותי , גם אני לפעמים חושבת את אותו דבר עליך אבל זה רק בגלל שאני רגילה אליך אז יש מטח מיני בינינו"
היא אמרה וזה שבר אותו טיפה.
"זה לא , זה לא מטח מיני , זה לא פאקינג מטח מיני , אני יודע שאת למדת פסיכולוגיה וכל השיט הזה אבל אני אומר לך שזה לא איזה מטח מיני מחורבן , כל פעם שאני עם מישהי אחרת אני חושב עלייך ונהיה לי רגשות אשם ואני פשוט מתחרפן ורק אני רוצה להיכנס למכונית ולנסוע אליך ולבקש סליחה למרות שאין לי על מה לבקש סליחה כי אנחנו לא ביחד ואת לא שלי , וזוכרת את הפעם הזאת שאמרת שאם אתה באמת אוהב מישהו את לא יודע למה אתה אוהב אותו את פשוט אוהב.
אז אני לא יודע למה אני אוהב אותך אני פשוט אוהב אותך לא משנה כמה אני מנסה לחשוב אני פשוט אוהב אותך , ואת החיוך שלך , ואת הצחוק שלך , ואת המגע של העור שלך על שלי , ועל איך שאת מסתכלת עלי לפעמים עם העניים היפות האלה שלך , ואיך שהשיער שלך מסתדר מושלם למרות שאת חושבת שלו , ואיך שהוא מתעופף שיש רוח , ועל איך את מלקקת את השפתיים שלך שהם יבשות , ואני פשוט מת לנשק אותם , אבל אני לא יכול כי את לא שלי.
אז אל תגידי לי עוד פעם שזה פאקינג מטח מיני כי אני פשוט יתחרפן"
"אני לא יודעת מה להגיד לך" היא אמרה טיפה בשוק
"ידעתי שזה היה טעות להגיד לך את זה" הוא קם מהספה הסתכל עליה בפעם האחרונה ויצא מהחדר בעצב.
והיא פשוט ישבה שמה בשוק לא יודעת מה לעשות עכשיו עם המידע שהיא קיבלה.
YOU ARE READING
הפסיכולוגית והזמר - וואן שוט.
Romanceוואן שוט על זמר שקוראים לו אד שהחברה הכי טובה שלו היא פסיכולוגית וקוראים לה נועה. הם היו החברים הכי טובים עד שהוא התוודה על משהו שהרס להם את כל החברות...
