הפסיכולוגית והזמר - וואן שוט.

באתי כי התגעגתי לחברה הכי טובה שלי-חלק 2.

עברו כמה ימים מאז אותו יום שהוא התוודה על אהבתו אליה , והיא לא הצליחה להוציא את המילים היפות שלו מהראש שלה.

"אולי זה לא מטח מיני?" היא שאלה את חברה שלה בטלפון בזמן שהיא צופה בבובספוג בטלוויזיה , מאז אותו היום שהוא אמר לה את המילים היפות האלה שפשוט נכנסו לתוך הראש שלה ולא יצאו ממנו , זה לא שהיא לא רוצה אותו , היא כן , אבל היא פוחדת היא פוחדת להיפגע ממנו כי היא יודעת שהוא לא מהבחורים שנמצאים במערכות יחסים , והיא פשוט פוחדת שהוא יפגע בה

למרות שבחיים הוא לא יעשה דבר כזה.

"ברור שזה לא מתח מיני את פשוט מכניסה לעצמך שטויות פסיכולוגיות לראש וזה משבש לך את כל המוח" חברה שלה אמרה לה מבעד לטלפון והיא צחקה

"טוב בסדר אני רואה בבובספוג אני ידבר איתך אחר כך" היא אמרה

"טוב אבל את באה למסיבה היום נכון?" היא שאלה אותה מכווה שהיא תבוא.

"לא יודעת אני עוד מאט הולכת לעבודה , ויש לי פגישה ואני לא יודעת כמה זמן זה יקח כי זה תמיד הרבה זמן" אמרתי לה מודה למזכירה שקבעה לי את הפגישה מאוחרת , למרות שהמטופל בחר בשעה אבל עדיין תודה לה

"מה איזה מבאס , ואת לא יכולה לדחות את הפגישה?" היא שאלה אותי מבואסת.

"לא אני לא יכולה כי כבר שיניתי לו את הפגישה פעם אחת וזה לא אתי"

"מה הקשר אתי עכשיו?" היא שאלה 

"לא אתי השם אתי מלשון אתיקה" אמרתי צוחקת

"אהה טוב..." היא אמרה שהבינה

"טוב יאללה ביי אני צריכה להתארגן לפגישה"

היא התחילה ללכת לכיוון המכונית השחורה שלה , היא נכנסה למכונית והתחילה לנסוע לכיוון המשרד שלה.

היא הגיעה לבניין הגדול נכנסה והלכה לכיוון המעלית לחצה על הקומה והגיע למקום המפלט שלה מהמסיבה הגדולה שהיא כל כך לא רצתה ללכת אליה אבל כל כך כן.

היא אמרה שלום למזכירה הנחמדה שלה ונכנסה לחדר מחכה למטופל שלה.

עבר כבר חצי שעה והיא התייאשה היא באה ללכת אבל פתאום הדלת נכנסה והוא נכנס ,

"סליחה שאיחרתי" הוא אמר במבט מתנצל

"לא זה בסדר..." היא אמרה חשבה שאולי זה הוא

"קרה משהו את נראית כאילו חיכית למישהו אחר?" המטופל אמר

"לא אני בסדר , בוא תשב ונתחיל" היא אמרה והם התחילו בטיפול.

עברה שעה והמטופל הלך

"תכניסי לי את הבא בבקשה" היא בקשה מהמזכירה אבל אף אחד לא נכנס , היא יצאה מהחדר ולא ראתה אף אחד