After Him ○ K.th, P.jm

Mission one - part 1 -15

'הדברים האלה נורא יקרים, בבקשה תתייחס אליהם כמו אל חייך.' הוסוק אמר לטאהיונג, מתייחס אל הציוד שלו כמו אל התינוקות שלו.

הוסוק היה ידוען בכך שיש לו כל נשק אפשרי, להכי קטן עד הגדול ביותר. היה לו קשרים בכל רחבי העולם, אנשים כיבדו אותו וידעו עד כמו הוא מקצועי ואמין. הוא מעולם לא שיקר ללקוחותיו ויותר מכל היה אחד הבררנים במכירה של ציודו.

הוא מכר את הנשק שלו למי שראוי אליו.

ולמרות שהוא לא היה מוכר לכולם, כסף מעולם לא היה חסר לא.

רוב הציוד שלו היה מוכן על ידיו.

טאהיונג הסתכל אל הנשק שהוא מחזיק בידו בקפידה רבה. בוחן את כל חלק בו בזהירות ובעומק. הוא מרים את עיניו אל הבחור שמולו, הוסוק.

'אל תדאג, אני בוודאות הולך להשתמש דרכו כמו אל חיי.' טאהיונג משיב לו בלהט.

הוסוק משלב את ידיו, חצי חיוך מופיע על פניו, 'עוד לפני שהכנסת אלי, ידעתי שאני לא הולך להתחרט. אני מקווה שזאת הפעם האחרונה שנתראה.' הוא אמר לטאהיונג.

טאהיונג ידע למה הוא אמר לו זאת, כי ברגע שהוא יחזור לכאן בפעם השניה,

זה אומר שהוא כשל במשימתו.

הוא הנהן עם ראשו, לוחץ את ידו של הוסוק שהושטה אליו ויוצא מביתו.

בדרך לבית של ג'ימין, הוא משחזר את שיחתו עם הוסוק,

'יש רק אחד כמוהו.' הוסוק אמר לבחירתו של טאהיונג אל הנשק שאותו הוא רצה.

'אני יודע. ומה יש יותר טוב מזה שהנשק שדונג יול ייחל שיהיה בידיו נמצא כעת אצלי?' טאהיונג שאל.

הוסוק התבונן בו, הוא ראה על עיניו של טאהיונג עד כמה הנשמה שלו בוערת. וכמובן הוא זכר למי בדיוק הוא מכר את הנשק היחידי מהסוג שהוא ביקש.

'אתה ממש רוצה להעיר את המתים, אה?' הוסוק שאל בגיחוך, מרים את גבתו ומביט בדמותו של טאהיונג בקפידה.

הוא זכר עד כמה עיניו של דונג יול זהרו למשמע דבריו של הוסוק כשסיפר לו שיש רק אחד מסוג הזה. הוא רצה אותו ולא היה מוכן לוותר. הוא רצה להיות מיוחד, הוא רצה להראות לכולם את מה שאין לאף אחד. הוסוק לא אהב כלל את דונג יול, במיוחד את השחצנות ואת הרצון לבלוט. הוא שנא את זה, וכמו שאפשר לנחש, הוא לא מכר את הנשק MP-7 היחידי שהוא ייצר עדיין לאף אחד, אפילו לא עבור האיש האכזרי בעולם התחתון, דונג יול.