||•FAKE LIE•||•MINHOPE•||•VKOOK•||•boy×boy•|| הושלם•||

פרק 24 //אמא//

(אוקי בגלל שהכנסתי לפה עכשיו שני מימדים אז כדאי שלא תתבלבלו אני אכתוב לפני כל מימד איפה הוא נימצא כדי שתבינו אז יש לנו את המימד שהוא בספר עצמו המימד שהוא היה בו עד עכשיו מתחילת הסיפור! ולו אני אקרא ״ספר״ ויש את המימד השני שהוא במציאות כמו שאנחנו מכירות אותו כאיידול מפורסם בכל רחבי העולם למימד הזה אני אקרא ״מציאות״
עכשיו הוא נימצא במימד ״ספר״) 

נקודת מבט ג׳ימין
״ג׳ימינייייי.....ג׳ימינייייי.....ג׳ימינייייייי..... ג׳ימיןןןןןןן פאקיניייגגגג פארקקק ג׳ימייןןןןן!!!!!!!!! תתעורר
קמתי בבהלה מהמיטה מסתכל סביבי ונעצרתי כשראיתי את יונגי מולי בוער מהעצבים
״מה השעה?״
שאלתי אותו והוא העיף ממני את השמיכה שהייצה מעליי
״השעה שאנחנו צריכים לצאת מהחדרים וללכת פאקיניג לבית ספר״
״מה באמת?״
״כן באמת, עוד שניה קים פאקיניג טאהיונג המדריך המאוד ״חמוד״ שלנו הולך להעיף אותנו בבעיטה אז כדאי לך לקום ולהתארגן לפני שאני בועט אותך לבית ספר עם פיג׳מה
יונגי אמר וראיתי על פרצופו כמה שהוא עצבני

״טוב טוב אני קם, רק תגיד לי למה אתה עצבני׳?
מתחתי את גופי והסתכלתי עליו
״סתם עזוב סיפור ארוך...עכשיו קום לבית ספר נוווו״
״אוקי אוקי בסדר אני קם״

--------
(מימד מציאות)
״אז אתה רוצה להגיד לי שאתה באמת לא זוכר שום דבר?״
ג׳אנגקוק אמר והעביר עוד ערוץ בטלויזיה

״אממ לא״
ג׳ימין ענה לו חזרה והסתכל עליו

״ג׳ימין תגיד לנו בדיוק מה אתה זוכר מהיום של ההופעה״
נאמג׳ון ווג׳ין אמרו פה אחד תוך כדאי שהם מביאים כוסות תה לכולם

״אממ.. אז ככה״
*פלאשבאק ביום של ההופעה״
״קדימה קדימה עוד 20 דקות עולים לבמה תתכוננו״
אחד מהמפיקים צעק לכולם שיעשו מהר את ההכנות האחרונות שלהם

״טה... טדדהה... טדםםם.. לה לה לה לה לה כל אחד יכול לה לה לה לה נדרדס בקול (תקראו את זה במנגינה של הדרדסים)״
ג׳ימין זימר לו כשהוא מסדר את שערו, שם את חליפתו להופעה בודק ששום איפור לא נימחק לו.