אני כורת ראשים

364 22 10
                                    

אחרי נסיעה ארוכה החלטנו לעצור בגינה של הדודה מ'. כלומר בגינת האנשים המאובנים של מדוזה, שם ארוך. מובן למה היא לא משתמשת בו. כבר ידעתי למה לחכות אז כשפגשנו אותה הוצאתי ישר את החרב שלי והרגתי אותה. "מה בשם האלים אתה עושה?!" צרח מיד וויל. הוא נראה לבן כסיד בטח מתפלא איך ילד בן 12 רוצח כל כך מהר(זה מה זה מוזר לכתוב את זה...). "תרגע וויליאם הכל תחת שליטה" קלאריס התחילה להתגלגל על הריצפה מרוב צחוק בגלל ההבעה של וויל. היא הייתה בערך כזאת 'איך לעזעזל הסכמתי לזה?'

אחרי כמה זמן שנהננו מהאוכל שבמטבח של מדוזה החלטתי...לארוז לאלים גם משהו קטן. פיצפון.  מתנה קטנה ממני. אני בטוח שהם יאהבו אותה.

"באהבה....ממני....פרסי ג'קסון..." רשמתי על גבי החבילה לפני ששלחנו אותה באיריס-מייל, סוג של דואר.

"אתה בטוח שזה חוקי?" וויל שאל.
"שום דבר ממה שאנחנו עושים חוקי"

פרסי גקסון ושעון הזהבWhere stories live. Discover now