היום הוא היום של הטיול השנתי, ולאיפה לוקחים 40 תלמידים 'מופרעים' אם לא למוזיואון אומנות העת העתיקה? הגיוני לחלוטין. אז לא כמו שקרה בפעם שעברה, גרובר לא היה מוטרד לגבי נאסי. היא פחדה שאני אשנא אותה או משהו. מצחיק שהיא לא יודעת שאני כבר שונא אותה. ירדנו מהאוטובוס הרועש שנשמע יותר גרוע ממופא רוק ועדר פילים יחד, ונכנסו למוזיאון הטוב והישן שבו גיליתי בפעם הראשונה שאני חצוי, אוי הימים הטובים, אז המורות שלנו ניסנו לרצוח אותנו. לא כמו היום.
לא בדיוק הקשבתי למר ברונר כי הייתי עסוק בלהחליף מבטי שנאה עם גברת דודס, או יותר נכון, מפלצת. ואז נשאלה השאלה "ומה לדעתך מר גקסון מצוייר כאן?" הסבתי את מבטי לכירון ואז אל התמונה שהצביע על. "זה היה קרונוס כשהוא אוכל את הילדים שלו, האדס, הסטיה,פוסידון, דמטר והרה. לא?" נשמעו כמה קריאות גועל אבל כירון התעלם מהם. הוא נראה מרוצה "נכון כתמיד פרסי" "למה אנחנו צריכים לדעת את זה?" שאלה נאסי מצביעה בגועל על התמונה. "כן מר גקסון, התואיל להסביר לעלמה הצעירה למה אתם צריכים לדעת את זה?" "אנחנו צריכים לדעת את זה כדי לא לעשות את אותן הטעיות, קרונוס היה פרנואיד על כיסאו שאכל את צאצאיו כדי שלא ירשו אותו." כירון לא היה מסופק אבל הינהן בהסכמה.
עברנו לתמונה הבאה ולפסל הבא ואז שיחררו אותנו להפסקה. הלכתי לרגע למלא את הבקבוק ואז שמעתי משהו נופל למזרקה. הסתובבתי וראיתי את נאסי מכניסה את גרובר למזרקה, נגשתי אליהם וסיננתי "תפסיקו, מה יוצא לכם מזה?"
YOU ARE READING
פרסי גקסון ושעון הזהב
Hayran Kurguפתחתי את עיני רק כדי להיתחרט על זה. מי היה מאמין? חשבתי שסוף סוף אני אוכל לחיות את חיי בשלווה עם אנבת', אבל לא. ברור שזה לא יקרה. חצויינו האהוב פרסי, חוזר בזמן לזמן שבו עוד למד בפינמייה ולא היה לו שום מושג על העולם המיתולוגי. הוא נהנה לפרק זמן קצר מ...
