The Race ➸ המרוץ

2

״שיט.״ גנחתי כשניסיתי לכבות את השעון המעורר שצווח עלי להתעורר. הרמתי את עצמי מהמיטה בשביל להגיע אל הטלפון הצווחן שלי.

״בוקר טוב,״ מילמלתי לעצמי. אספתי את השיער שלי לפקעת אחת גבוה, למרות שחלק מהשיער שלי ברח מחוץ לקוקו.
סחבתי את עצמי אל השירותים מכריחה את עצמי לצחצח את שייני בחוסר כוחות. אני לא מאמינה שהשעה עכשיו 06:00 ושאתמול נכנסתי למיטה רק בשעה 02:30, הכל באשמת איב.

הסתכלתי על עצמי במראה, רואה דמות חיוורת, בעלת שקיות אפורות-אדומות מתחת לעיינים. תפסתי בקונסילר שלי והתחלתי להסתיר את השקיות שנהיו לי בעקבות השינה המאוחרות, וגם את החצקון הקטן שיצא לי בצד המצח. מרחתי גם מסקרה, בשביל להרגיש קצת יפה יותר מהרגיל, ויצאתי מהשירותים, מהלכת לכיוון הארון שלי.

לפעמים אני שואלת את עצמי למה אני בוחרת לעבוד ביום שישי בבוקר. בזמן שיום שישי ושבת הם ימי החופש היחידים שלי, אני מחליטה לעבוד בבוקר, אחרי שאני עובדת כל השבוע במשמרת ערב.
ואז אני נזכרת- אני צריכה את הכסף הזה ללימודים שלי, לשכר דירה ואיך לא- לאכול.

חיפשתי לאחר מדי העבודה שלי, אחרי שמצאתי ג׳ינס שחור. פשטתי את הפיגמה מגופי, ולבשתי את החולצה מעל החזייה השחורה שלי. העטרתי את גופי בנוסף מעיל והחלקתי את רגליי לנעלי הבלנסטון החומות שלי.

לקחתי את המפתח לדירה שלי, ויצאתי לכיוון התחנת אוטובוס. טחבתי את אוזניות האיר פודס לאוזניי, מקשיבה לKnee Socks שהתנגן ברגע שהכנסתי את האוזניות.

כשהאוטובוס הגיע עליתי במהירות, מעבירה את הרו קו שלי ומתיישבת בקלילות באחד המושבים הפנוים באוטובוס.
לאחר כמה דקות הגעתי לבית הקפה הקטן, נכנסת ורואה את פרצפו של טל- האחראי משמרת.
לטל היה פרצוף רגוז רוב הזמן, אבל בכל זאת אהבתי אותו. ״היי טל,״ אמרתי בחיוך, מעבירה את הכרטיס שמודיע שאני התחלתי משמרת. ״טאיי, תנקי בבקשה את השולחנות לפני,״ הוא אפילו לא אמר לי בוקר טוב.
זה היה רגיל מצידו של טל להתנהג בצורה כזאתי, אבל אחרי המשמרת אני והוא תמיד היינו יושבים על כוס קפה ומאפין אוכמניות.

ניקיתי את שולחנות העץ העגולים שהיו מסודרים על יד החלון שפנה אל הרחוב הצר. לקוחות החלו להכנס וכך מצאתי את עצמי מתזתזת בעבודה, מנקה אחרי כל מי שעוזב ומשרת את מי שנכנס.

אבל פרצוף אחד תפס את תשומת לבי. לא אחר מאשר נהג הפאררי האדומה, העונה לשם ליאו. ״היי,״ חייכתי את החיוך הכי מזויף שלי. אני לא מכירה אותו ואני כבר שונאת אותו. ״טליה!״ הוא אמר ודמי רתח.

״אמרתי לך כבר, קוראים לי טאיי, לא טליה.״ ירקתי, מגלגלת את עייני בחוזקה. ״זה לא משנה,״ הוא הסתכל בתפריט, מחפש משהו לאכול. ״אני אקח את המאפה שוקולד שלכם וקפה שחור.״ הוא סגר את התפריט והגיש לי. ״עוד משהו?״ שאלתי בנימוס. ״לא, את יכולה ללכת.״ תודה על האישור מר שחצן אידיוט.

הנחתי את התפריט במקום המיועד לו, מקלידה את ההזמנה במחשב הקטן, מקווה ישגיע לו בטעות איזה רעל עכברים. אני אפילו לא מכירה אותו, ומהיכרות הקצרה שלי איתו, הוא לא התחבב עלי במיוחד.

בחנתי את פניו המסורטטות, את עצמות הלחיים שעיטרו את פניו, ושפתיים עבות וורודות. שרוול קטן ביצבץ מהחולצה הקצרה שלבש, והנמשים שלו היו נמצאים בכל מיני נקודות בפניו. לעיניו הירוקות כקריסטלים נוספו ריסים עבות ומעוגלות, וגורמות לי לקלל אותו על כך שלי שאין לי ריסים כאלו. ״את בוהה.״ קולו של טל העיר אותי ממחשבותיי.

״שיט,״ גמגמתי, מגרדת את העורף שלי בתבוסה. ״את מכירה אותו?״ טל שאל, בוחן את הבחור הזר לו.
״זה חבר של איב.״ הוספתי, מתיישבת על הבר על יד טל, מאחר וכי כל לקוחות המסעדה היו מרוצים.

״איב החברה היפה שלך?״ הוא שואל ורק הנהנתי. קרה כמה פעמים שאיב באה לקחת אותי עם הרכב שלה, והבלונד שלה חימצן כנראה לטל את המוח, ובכל פעם היא באה לקחת אותי הוא מנסה להתחיל איתה בלי הפסקה, אך כמו כולם, חוץ מליאו, היא מנפנפת אותו כמו גיבורה.

״אז מכל האנשים שהיא מנפנפת, שאני אחד מהם, היא בחרה דווקא בחור תחת הזה?״ השיב, בעוד שהוא זז באי נוחות בכסא הבר הגבוה. ״אני מניחה.״ משכתי את כתפיי לאחור, מורידה את מבטי אל אצבעותיי, משחקת בהן.

״היא ממש טיפשה, או שהיא משחקת את עצמה?״ טל התלוצץ, בעוד שאני עיקמתי את אפי. ״היי! היא החברה הכי טובה שלי!״ אמרתי ברוגז, נותנת לו אגרוף קטן בכתף.

״את יודעת שהיא יכולה להשיג מישהו יותר טוב, שרמנטי כזה, חתיך, אולי במקרה הוא הבוס שלך...״ הוא רומז וצחוק מתגלגל פרץ ממני. ״אולי להשיג מישהו יותר טוב, אבל חתיך יותר ממך זה בטוח.״ אמרתי בעודי  ממשיכה לצחוק. ״אני הייתי רציני!״ הוא פלט, ואני רק הגברתי את צחוקי.

״הסיכוי שלך להיות עם איב, הוא כמו הסיכוי שלי לצאת לדייט עם חור תחת כמו הבן אדם הזה.״ השלכתי את ראשי לכיוון הגבר שישב וחיכה לאוכל שלו בזמן ששיחק בטלפון שלו.

״יודעת מה?״ הוא שאל. ״בואי נתערב על זה. אם אני מצליח להשיג דייט עם איב, את יוצאת עם זה שבהית בו לדייט.״ הוא הציע, משלב את ידיו על החזה שלו. צחקתי לשנייה בטוחה שהוא צוחק.

״זאת לא בדיחה?״ שאלתי, משעינה את הידיים שלי על הבר. ״לא, אני רציני לגמרי.״ הוא טען, שולח לי חיוך צדדי קטן.

״מה לי יוצא מזה?״ הרהרתי, בוחנת את הבעת הפנים שלו. ״אם אני לא מצליח להשיג דייט, אני הנהג הפרטי שלך לחודש.״ הוא מציע, העברתי את היד שלי על הסנטר שלי, מנסה לחשוב על איזשהי התערבות טובה.

״אם אני מנצחת, אתה יוצא לדייט עם אלינור,״ הפלתי את הפצצה, רואה את עיניו נפקחות לרווחה. ״את יודעת כמה היא אובססבית טאיי בבקשה,״ הוא התחנן. ״התערבות היא התערבות, אחת אין לנו דיל.״ גיכחתי, מושיטה את היד שלי. ״התערבנו?״ צייצתי, מחכה לתגובתו. ״התערבנו.״ הוא נשף, מהדק את הלחיצה שלו בידי.

ואז שמעתי צלצול פעמון זהיר שהודיע שהמנה מוכנה ושאני צריכה ללכת להגיש אותה.
*********
מקווה שנהנתן❤️
יקח לי זמן להעלות את הפרקים מכיוון שאני נמצאת בתקופת מבחנים אז יש לי כמה פרקים בשרוול ואז השאר פשוט תצטרכו לחכות..
מקווה שיהיה לכולכן שבת שלום מלאה בחלומות יפים❤️