-נקודת מבט דניאל-
הגעתי הביתה חשבתי על כל מה שעברתי ואמרתי לעצמי וואו זה היה יום מטורף נהנתי כל כך עד שהוא אמר את מה שהוא אמר ואז דמעות התחילו לזלוג מעיניי והתחלתי לבכות אפילו יותר כשלא הבנתי למה זה כל כך מפריע לי ונכנסתי למצב של תסכול
כל הלילה בכיתי , קמתי בבוקר עם שקיות בעניים בגודל של כדור כדורסל ואחרי שהסתכלתי במראה חזרתי למיטה שמתי אוזניות והעלתי את השמיכה עד מעל הראש וחשבתי שזה מה שאני הולכת לעשות כל היום עד שאמא שלי נכנסה הורידה את השמיכה ואת האוזניות והתחילה לצעוק עליי שאני אקום להתארגן ואלך לבית ספר
הגעתי לבית ספר עם משקפי שמש וכובע רצתי ישר ללוקר להכניס את הראש שלי לתוכו עד שיתחיל השיעור ואז אני אבריז פתאום שמעתי קול מאחוריי
"היי" ואם זה לא היה ברור אז כן זה היה תום
"היי" עניתי
"מה שלומך?" הוא שאל
"הכל בסדר" עניתי וכל זה היה כשאני עם הגב אליו לא מוכנה שהוא יראה אותי בטח לא ככה
"דניאל? הכל בסדר?"
"כן תום הכל בסדר"
"זה בגלל אתמול זה משהו שאמרתי או עשיתי?"
"לא תום באמת הכל בסדר " עניתי חסרת סבלנות מחכה שהוא ילך ובמקום זה הרגשתי את הידיים שלו מתלפפות סביב מותניי ומסובבות אותי אליו וכשכבר הייתי עם הפנים אליו הוא הוריד לי לאט ובעדינות את הכובע ואת משקפי השמש ולפני שהוא הספיק להגיב היא הגיעה נמרחת עליו
"היי תומי"
"היי "
"מי זאת ולמה היא לבושה ככה ?" היא שאלה מסתכלת עליי
"זאת דניאל היא תלמידה חדשה " הוא אמר כשאני והוא בקשר עין לא מורידים מבט אחד מהשניה
"אה ,זאת החדשה כן שמעתי עליה שהיא פריקית עכשיו אני מבינה למה היא לבושה ככה"
"טוב מיה אנחנו נאחר יאללה בואי נלך "הוא אמר לה דוחף אותה לכיוון הכיתה ואז הוא סובב מעט את הראש ולחש לי "נדבר מאוחר יותר ,תפגשי אותי בהפסקה ליד שער ההברזות"
והאמת שממש ממש לא רציתי ללכת אבל הלכתי בכל זאת חשבתי שזו תהיה הזדמנות טובה לדבר על הדברים הוא ישב שם על החומה עם הגב אליי לקחתי נשימה עמוקה והתיישבתי לידו
"נחמדה החברה שלך" אמרתי בציניות
"מה את אומרת? .. שמח שאהבת אותה" הוא ענה בציניות כמעט כמוני
"אז מה .. על מה רצית לדבר ?"
" רציתי להתנצל על איך שמיה דיברה עלייך זה לא היה במקום לפעמים היא כזו חסרת טקט"
"זה בסדר , אבל אני חייבת להגיד שזה נשמע כאילו אתה לא באמת אוהב אותה"
פתאום הוא פרץ בצחוק
"מה? מה מצחיק?" שאלתי לא מבינה
"את מצחיקה"
"אני ? וואלה? מה .. מה כל כך מצחיק בי ?"
"אנחנו עוד לא ממש מכירים וכבר את יודעת בדיוק מה אני כן ומה אני לא"
"רגע , מה אז צדקתי? אז אתה לא באמת אוהב אותה?"
"לא ממש.. "
אז ...אז למה אתה איתה ?"
"כי לכל קפטן של נבחרת כדורסל צריכה להיות חברה בלונדינית עם עניים כחולות שתהיה מקובלת ושפוטה , או לפחות ככה אבא שלי חושב"
"אבא שלך ? איך אבא שלך קשור לזה ?"
"אבא שלי הוא זה שדחף אותי לעסוק בכדורסל ולהיות קפטן והוא גם זה שבחר את החברה שלי"
"הבנתי ..." אמרתי והשפלתי את ראשי כשהבנתי שלי אין סיכוי איתו ואז הוא תפס לי הסנטר סובב את הפנים שלי לשלו ואמר
"דניאל תסתכלי עליי רגע אני חושב שאת יפה ומדהימה ולא משנה מה אנשים כמו מיה יאמרו עלייך אף פעם אל תתני להם להוריד לך את הביטחון" ואז הוא קירב את הפנים שלי אל שלו אבל הפעם הרגשתי כאילו שום דבר לא יעצור את זה ואז התנשקנו
