El DIABLO

פרק 13

‎נק מבט לין

‎התעוררתי עם כאבי ראש איומים והרגשתי ממש רע תמונות מאתמול התחילו להציף אותי
‎חטפו אותי!!!חטפו אותי ואף אחד לא עומד לעזור לי
‎״אוו סוף סוף התעוררת גברת״
‎״איפה אני תניחו לי בבקשה״
‎״את בגיהנום חמודה,תחכי כאן הבוס יכנס כמה דקות״-אחד מהשומרים אמר
‎״כאילו יש לי לאן ללכת ככה״-מילמלתי לעצמי
‎״שמעתי את זה,תתחילי להתרגל למצב כי אין סיכוי שימצאו אותך כאן בעצם אף אחד לא מחפש אותך״-ושוב הוא ירה לי חץ ללב
‎אחרי כמה דקות של בכי הבוס נכנס
‎לקח כיסא ושם מולי וישב ישיבה גברית
‎״אז מה קורה דובשנית?״-הוא אמר
‎״ממש בסדר כמו שאתה רואה״-בשניות הרגשתי את הסטירה על הלחי שלי
‎״את לא עונה עם אני לא מבקש״-בן זונה
‎״את הולכת לעבור סדרה של שאלות על תומאס ואת תעני עליהם עם לא תעני נכון או תשקרי או לא תעני בכלל את תקבלי מכות״-הוא עצר וחזר לדבר
‎״ומכות לא כמו שאת מכירה״-אמת?נבהלתי
‎״אני לא יודעת עליו כלום באמת אין לך מה לעשות איתי״
‎״בום״
‎בוקס לבטן התקבלתי כמה כמה אפשר לסבול?כמה והכול הכול בגלל ההורים המזוינים שלי שונאת אותם שונאת!!!
‎אני יסבול לחינם אבל אין מה לעשות אני לא עומדת להשתחרר מכאן בקרוב

‎נק מבט תומאס

‎יומים עברו ולא מצאנו עקבה אפילו לא עקבה!!סימן!לכיוון שהם לקחו אותה אני יודע מי לקח אותה כי הם ריססו את הסמל שלהם כאן
‎אני לא מצליח להתרכז בעבודה אני מתחרפן היא האישה שלי אני מכור אלייה בדם עם יקרה לה משהו אני לא ישרוד את זה דפיקות נשמעו על הדלת
‎״פתוח״-סקאר הופיע
‎״אדוני אמנדה שואלת עם אתה רוצה לאכול משהו אתה לא נראה טוב״-הוא התחיל להגיד
‎״אני יבוא תמסור לה שתמזוג אני יגיע תכף
‎״אין בעיה אדוני״
‎אני מותש קשה לי שהיא הייתה בבית היא הייתה כמו קרן אור ביום קריר הגוף שלי חלש ואני לא רגיל לזה
‎לין איפה את ליני?

‎נק מבט לין

‎אני ביום העשירי כבר כאן כול גופי צלקות לא עניתי על אף שאלה כי אני לא יודעת מה לענות,אני ותומאס אף פעם לא דיברנו על העבודה שלו בין עם זה הפלילי ובין עם זה העסק ההגון אני סובלת אבל כבר התרגלתי זה עצוב כי זה הפך לשיגרה זה הפך להיות פחות כואב שהתרגלתי לזה והבנתי שזהו את לבד בעולם ותחכי שהם יהרגו אותך
‎ביקשתי מהם שיהרגו אותי אבל הוראה מלמעלה להשאיר אותי חייה ולגרום לי לסבול
‎היה לי שעה עד שהם נכנסים שוב החלטתי ללכת לישון
‎חחח לישון אמרתי?אין דבר כזה שינה כאן רק מהפחד לעצום את העיניים אני פותחת אותם ישר
‎אבל אני פחות ינסה.

‎נק מבט תומאס

‎היום העשירי שאני לא רואה אותה אני גמור כבר מהיום החמישי אני לא בעבודה נתתי לרועי לקחת את המושכות ליידים אני לא יכול להתרכז ההורים שלי כבר גילו עלייה ואפילו אבא שלי שלח את החיילים שלו גם לעזור אבל כלום אין שום סימן זכר אלייה ואני מתחיל לאבד תקווה בחיים שלי לא הייתי במצב כזה אני מצליח לישון כבר שבוע שלם רק הפעם היחידה שהצלחתי הייתה אתמול וגם זה בגלל הריח שלה בחדר קשה לי!מי היה מאמין לתומאס סמית יש לב?מיייי היה מאמין חשבתי לעצמי
‎״ליןןןןן איפההה את איפה?״
‎״בבקשה תני לי סימן יפה שלי אני ירצח את אותם אנשים אני נשבע לך״-צרחתי את זה כבר לא יכלתי
‎נפלתי לריצפה שם ידיים על הראש וממשיך להגיד את שמה באוויר
‎״בוא ילד שלי בוא,כול יהיה בסדר יפה שלי הכול בסדר אמא כאן״-אמא שלי אמרה לי זו הפעם הראשונה שאני בוכה ליידה הפעם הראשונה שאני מראה רגשות בכלל חוץ מכעס
‎״אמא היא איננה,כוס אמק ערס איבדתי אותה אני והטיפשות שלי עד שיש לי דבר אחד טוב בחיים!דבר אחד טוב גם אותו הרסתי״

.
‎דפיקה נשמעה על הדלת
‎״כנסו״-צעקתי
‎״תומאס יש לנו הודעה משמחת אני חושב שכדי שתתיישב״-סקאר אמר
‎ואני?הלב ממזמן לא כאן

‎אז מה אתן חושבות המשמחת?
‎איך עד כאן מעניין אתכן?
‎אוהבת בערב יעלה עוד פרק
18/2/19