אני לא אספר לכם מה קרה כש'ץטימייה דפק על השירותים ושאל מי שם, כי לא באלי אני אתן לכם להרגיש מסוקרנים כי אני יודעת שאתם אף פעם לא מסתקרנים מהסיפור המוזר הזה שאפילו אני לא יודעת מה הולך בו ומה יקרה עוד חצי שנייה ושלוש מאיות בחזקת שבע כפול שתיים דמויננטי, ואז תעשו תעשו לזה שורש, ותמצאו כמה זמן זה.
אז אחרי שיצאתי מהשירותים הייתי ממש רעבושית אז הלכתי לאכולוש אתם יודעים, כי זה מה שעושים כשרעבים.
ישבתי בשולחן של ארוחת הבוקר, החתיך ישב מולי והאישה עם השיער הקקי (שעכשיו זה פיפי) ישבה מהצד השמאלושי שלי ואני לא אספר לכם איפה 'ץטימייה ישב (כי גם את זה אני לא רוצה לספר לכם) תיהיו שוב מסוקרנים כי אני מסקרנת מאוד!!
אז אכלנו ואז עוד אכלנו ואז אכלנו שוב עד שסיימנו לאכול
מה היה קורה אם לכל האוכל בעולם היה טעם של אבטיח? שאלה פילוסופית שלא נהרהר בה כעת, רק רציתי לציין נקודה למחשבה.
אוקיי, אז אהמ אהמ אהמ אהמ אהמ אהמ (סליחה נתקע לי איזה משהו בגרון)
עוד נקודה למחשבה: מה יקרה אם אני אקפוץ מהרכבת ולא אלך למשחקי הרעב (וואו איזה חכמה אני איך אף אחד לא חשב על זה קודם למען הגבינה הרקובה?!)
טוב בואו נקפוץ.
אז קפצתי מהרכבת, ואז נפלתי מהרכבת וקיבלתי מכה בתחת אבל לא נורא זה מה שקורה שקופצים מרכבות.
שמעתי את האישה עם שיער הקקי שהחליפה לשיער פיפי לפני כמה זמן ואת החתיך ואת 'ץטימייה קוראים לי ואז הם נעלמו כי הרכבת נוסעת מהר מאוד (כאילו דה!)
רגעעעע!!! למה קפצתי איזה סתומה אני!! מה אני יעשה עכשיו?? וואו אני ממש צריכה לחשוב קצת יותר קדימה לפני שאני עושה דברים!!
טוב נסיים את הפרק הזה ונחזור כשאני אחליט מה אני עושה עכשיו עם חייי כי כמו שכבר הבנתם (אם אתם לא סתומים כמוני) שאני סתומה ואני צריכה קצת זמן לעצמי לחשוב ולתכנן אתם לא יכולים לחפור לי בחיים הפרטיים שלי!! לכו מפה זה הזמן שלי עכשיו!! \שיהיה לכם יום טוב!
ותמיד תזכרו לחשוב קדימה אלא אם כן אתם סתומים ואז לא תזכרו את זה אפילו
אההה ואל תשכחו להביא אנשים (גם אני אתם סתומים אל תשכחו!!) שיקראו את הסיפור הזה כי זה מאוד חשוב לליבי מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד!!!
