איך אני כל פעם חוזרת לסולאנג'לו?
אז הפעם הוואנשוט ממש קצר אבל אני חושבת שיותר נכון לתת לכם לדמיין את ההמשך, אם מישהו רוצה להמשיך אותו, תהנו לכם (רק שתפו אותי אני רוצה לקרוא)
תהנו✨
"אני לא מתרגש." אמר ניקו בהתרסה.
"טוב, ניקו, בסדר" אמרה הייזל בזלזול, לא מאמינה לו.
"אני רק מתחתן היום, לא ביג דיל" הוא אמר וגלגל עיניים.
"כן, אתה ממש לא מתרגש, כמו שלא התרגשת כשוויל הציע לך"
* פלאשבק *
"בוא נלך הביתה" אמר ניקו לבן זוגו. הם ישבו במסעדה סינית כי וויל התעקש שהם חייבים לאכול משהו אחר חוץ ממקדונלדס.
ניקו לא חשב שזה נכון, אבל הוא זרם. כי הוא בנאדם זורם, כןכן.
וויל הנהן ולפני שהספיק להגיב ניקו כבר תפס בידו והם נעלמו אל תוך הצללים.
"מ-מה... מה קורה כאן?" מלמל ניקו, הם הופיעו בביתם המשותף, בדיוק באמצע הסלון, מסביבו עמדו כל החברים שלו וויל באמצע, איך הוא הגיע לשם? הרגע החזקתי לו ביד.
"ניקו" לחש וויל, מושך את תשומת ליבו של ניקו אליו, "ניקו שלי. עברנו כל כך הרבה ביחד, כעסים וריבים, שמחה וצחוק, נשיקות וחיבוקים, עם החברים שלנו ורק שנינו לבד. ולפני כמה ימים א-אני הבנתי. הבנתי שאני לא יכול בלעדיך.
ג-גם אתה הבנת את זה?" שאל וויל והחל לכרוע ברך, מוציא קופסה קטנה מהכיס ופותח אותה, בתוך הקופסה היו שתי טבעות נוצצות. ניקו די אנג'לו" אמר וויל והביט עמוק בתוך עיניו של בן זוגו "האם תינשא לי?" הוא שאל בקול רועד.
ניקו הנהן והעולם החל להסתחרר פתאום, הוא התעלף. ולמרות שלא יודה בזה אף פעם, הוא די בטוח שזה לא רק בגלל מסע הצללים שעשה לפני דקות ספורות.
* סוף פלאשבק *
"נו באמת! זה היה רק בגלל מסע הצללים שעשיתי!" צווח ניקו, משתדל לא להסמיק.
"הכל בסדר, ניקו" אמרה הייזל וטפחה לו על הגב "אתה רק מאוהב קשות"
ניקו שלח לה מבט כעוס, "טוב, בסדר, עכשיו תן לי לסדר לך את העניבה" אמרה פייפר שישבה מולו והביטה בהם בחיוך.
ניקו גלגל את עיניו והתקרב לפייפר.
"הנה!" צווחה פייפר באושר "אתה מהמם!"
"אני תמיד מהמם, פייפר" אמר ניקו "אבל תודה"
פייפר גלגלה עיניים וחיבקה אותו.
הוא לבש חליפה שחורה (כמובן) עם חולצה לבנה מכופתרת מתחת ועניבה שחורה גם היא שהייתה משובצת באבנים קטנטנות, שחורות ונוצצות.
המראה שלו היה כפי שכינתה אותו פייפר 'חתן קלאסי עם ניצוץ מיוחד'.
מסביב לעיניים היה איפור דרמטי ושחור, שלמרות שהתנגד לו, הוא היה חייב להודות שזה הדגיש את עיניו השחורות, והוא... טוב, הוא אהב את זה. הוא קיווה שגם וויל יאהב את זה.
וויל. וויל עמד בחופה, ועמד לקבל פיק ברכיים ולברוח. הוא מעולם לא חשב שחתונה תהיה דבר כה מלחיץ, במיוחד לא בשבילו, הוא גיחך כשחשב על ניקו שבוודאי מנסה להיראות אדיש בזמן שבלב שלו המוני פרפרים קטנטנים מתעופפים ועושים לו את התחושה הזאת של התרגשות.
הוא הביט על כל האורחים מאתר את חבריו בקהל, פרסי ואנבת' שישבו יד ביד על הכיסאות הלבנים שהיו מסודרים,שורות שורות, אל מול החופה. על ברכיה של אנבת' ישב מייקל, ילדם הקטן, מחייך בהתרגשות, כן, הם קראו לילד שלהם מייקל. מייקל ג'קסון, וויל צחקק בליבו כשנזכר בכל הוויכוחים של פרסי ואנבת' בנוגע לשם, לבסוף אנבת' נכנע, היא כנראה לא יכולה מול עיני הכלבלב של פרסי.
לידם ישבו הייזל ופרנק, ליאו וקליפסו עם ילדם הפעוט שהיה בן כמה חודשים, להט. כן, שם מוזר, אך קליפסו אמרה שזה מתאים כי ליאו כל הזמן מתרברב על זה שהוא לוהט כל כך, וליאו? ליאו פשוט הסכים איתה, ופייפר וג'ייסון. פייפר שלחה לו קריצה והוא חייך אליה בלחץ.
מאחוריהם ישבו ריינה ותומאס, בן זוגה החדש וכמה חניכים מביתן אפולו.
ובשורה מאחוריהם ישבו האדס, אפולו ואפרודיטה שתמיד נדחפת לכל חתונה, בעוד שאפרודיטה מחייכת במבט מאוהב האדס ואפולו נראו זועפים, אולי מסידור הישיבה שהכריח אותם לשבת אחד ליד השני.
"אנחנו מתחילים" לחש לו כירון, הוא לא בדיוק הבין למה כירון התעקש לחתן אותם אבל הוא לא התלונן, הוא אהב את כירון, יותר מאבא שני הוא היווה לו גם דמות לחיקוי.
וויל הנהן בלחץ.
ניקו ראה חושך. הוא לא מתרגש. מה פתאום. הוא רק... לחוץ. כן.
הוא עמד מול דלתות גדולות שמהן היה אמור לצאת אל החופה. חבריו עזבו אותו כבר ובטח יושבים להם וצופים במחזה המשעשע של 'ניקו מביע רגש בפעם הראשונה בחייו', לגמרי צריך להוסיף את זה לאלבום הילדות שלו.
הוא הביט לצידו וראה ברוחו את ביאנקה, אחותו. היא קרצה לו ולחשה שהכל יהיה בסדר.
ניקו הושיט אליה יד אך היא התפוגגה. דמיון מטופש.
הוא נשם נשימה עמוקה. הדלתות נפתחו.
לפניו נגלה הגן הגדול שהוא ו-וויל שכרו לחתונתם, כולם הביטו עליו, מחייכים ומתרגשים בשבילו, אך מבטו היה נתון רק לאחד. וויל.
הוא עמד שם, בחליפתו הלבנה והעניבה הכסופה וחייך אליו חיוך לחוץ. אייליינר כסוף ועדין היה משורטט סביב עיניו בסמטריות, לחלוטין עבודה של פייפר.
שיערו הבלונדיני סורק הצידה והבליט את פניו המנומשות מעט ואת עיניו הכחולות שהביטו באהבה על ניקו.
ניקו צעד לעבר החופה, לא מסיר ולו לרגע את עיניו מוויל.
הוא כל כך התרגש. כלומר נלחץ, כן, נלחץ.
בלי לשים לב הוא כבר עמד על הבמה הקטנה מתחת לחופה.
וויל היה מולו והחזיק בידיו, מחייך אליו את חיוכו הלבן שעשה לניקו עוד יותר פרפרים בבט... לחץ.
הוא מצא את עצמו מחייך בחזרה חיוך קטן.
"ניקו די אנג'לו ו-וויל סולאס, התכנסו כאן היום כדי לאחד אתכם." אמר כירון "יש לי רק שאלה אחת לכל אחד מכם-" הוא פנה אל וויל "האם אתה, וויל סולאס, מוכן לקחת את ניקו לבעלך ולדאוג לו בטוב וברע?"
"כן" אמר וויל והביט בניקו במבט נחוש, מבהיר לו שזה אכן יקרה לא משנה מה.
"והאם אתה," כעת הוא פנה אל ניקו הנרגש... זתומרת, הלחוץ. "ניקו די אנג'לו, לוקח את וויל סולאס לבעל ומתחייב לדאוג לו בטוב וברע?"
"כ-כן" צפצף ניקו.
כירון הגיש להם כרית שחורה עם שתי טבעות כסופות עליהן ו-וויל הרים טבעת אחד והשחיל אותה על אצבעו של ניקו.
ניקו לקח גם הוא טבעת וביד רועדת השחיל לוויל טבעת על אצבעו.
"אני מכריז עליכם כבעל ובעל" אמר כירון "אתם יכולים להתנשק"
וניקו לא חיכה שניה והצמיד את שפתיו לשפתיו של וויל.
**
מקווה שנהנתם, לא מצאתי תמונת חתונה שלהם אבל גם זו תמונה יפה.
סליחה על השמות הכושלים😂
מייקל ג'קסון, מה עבר לי בראש?
אה, ולהטטט🔥🔥😎😎
פוףףףףףף
סליחה, אני משועממת רצח😂😂
נ.ב
על מי לעשות את הוואנשוט הבא?
YOU ARE READING
וואנשוטים
Fanfiction*סגור* ספר וואנשוטים 🙃 על גיבורי האולימפוס... חלקם ממש לא ערוכים ואין לי כוח לתקן כי אני עצלנית😂 (חשוב לציין שהראשונים לא משהו אבל ככל שהספר מתקדם הוואנשוטים יותר טובים (אני חושבת) אז פשוט אל תתייחסו לקרינג' שכתוב בראשונים (תהילה תפסיקי לחפור)) מ...
