11 שנים קודם לכן
פרסי הופתע לראות את ניקו ווויל מגיעים עם שני ילדים, ילד בן שש וילדה בת ארבע.
"פרסי, אנבת', רייצ'ל, תכירו את אנדריי ואור" אמר וויל.
"שניהם...?" ניקו הנהן לפני שפרסי סיים את השאלה, כן שניהם חצויים. באותו רגע קורל נכנסה לחדר עם בובה קטנה שהיא הכינה לה שמלה מבלונים "אמא תראי" היא הראתה לאנבת' את הבובה ואנבת' צחקה
"אור בערך בגיל שלה נכון?" היא שאלה וניקו הנהן "קורל את רוצה להכיר חברה חדשה? הבת של וויל וניקו"
"אבל לוויל וניקו אין ילדים" קורל שאלה מבולבלת
"הם אימצו שני ילדים חמודים, אנדריי ואור, את יודעת מה זה לאמץ?"קורל הנידה לשלילה ו-וויל כרע מולה "לאמץ זה אומר לקחת ילדים שאין להם בית או שההורים שלהם לא יכולים לטפל בהם ולתת להם בית ומשפחה." הוא חייך וקורל, שלא נראה שהבינה משהו, רק פנתה אל אור
"את רוצה שאני אראה לך את המשחקים שלי?" אור הנהנה וקורל תפסה בידה והן רצו לחדר שלה.
רייצ'ל התיישבה מול אנדריי "שלום אנדריי, קוראים לי רייצ'ל, נעים להכיר אותך" היא הושיטה לו יד והוא תפס אותה, באותו הרגע ערפל ירוק אפף את החדר, ניקו תפס את אנדריי והלך איתו לחדר השינה של אנבת' ופרסי כשרייצ'ל החלה לדבר:
"ביום אמצע הקיץ שישה עשר ימלאו לבת הגלים.
השנים עברו וכה רבו המכשולים .
המלחמה והאסטרטגיה יאחדו כוחות,
במטרה להביס את השמיים והרוחות.
המלחמה תוציא משפחה מאוחדת,
והסוף יתגלה בהחלטה מיוחדת."
פרסי אחז בידה של אנבת' "מה זה אומר?"ואז וויל שאל "ומה זה קשור לאנדריי?"
YOU ARE READING
ילדת שלום 3: ילדי מוות
Fanfictionהמלחמה מעולם לא היתה יותר מחוכמת, ועכשיו הגיע הזמן לקרב