ג'ייד ראתה דרך השיח את האדם רץ לכיוון הדלת, אבל היא לא הצליחה להתמקד מאחורי כל הרעש. האדם היה כבר כמה מטרים מהדלת כשאחת הקלעים של ג'ייד פגע בירך השמאלי של האדם. "הצלחתי" לחשה לעצמה ג'ייד בשמחה, היא הסתכלה הצידה וראתה את דרק יורה לצד השני, היא הסתכלה דרך השיחים וראתה עוד שני אנשים זהים לאדם שפגעה בו, מתקרבים לשיח שלה ושל דרק, "אתה יכול דרק" צעקה ג'ייד לדרק מאחורי רעש היריות הכבד. ותוך מספר שניות גם שני האנשים האלה שכבו מרותקים לרצפה. כשלפתה הרגישה ג'ייד אקדח צמוד לגבה, ויד בכפפה שחורה התחילה להרים אותה מהשיח, "דרק!!!" הספיקה לצעוק ג'ייד לפני שהיד סגרה את פיה, דרק ישר הסתובב, וכיוון את אקדחו קצת מעל ראשה של ג'ייד. "אב-" רצה גם דרק לקרוא לעזרה, אך קול קר מאחורי גבה של ג'ייד קטע אותו, "אל תגיד מילה, או שהיא תמות" אמר הקול. דרק השאיר את האקדח מכוון, אך ברגע אחד, נשמע קול יריה ממש ליד אוזנה של ג'ייד ודם התחיל לטפטף על גבה של ג'ייד, קול יריה נוסף נשמע, ג'ייד, ואדם נוסף בבגדים שחורים נפלו לאדמה. דרק קם במהירות כדי לעזור לג'ייד. "ג'ייד!! הכל בסדר?" צעק דרק בדאגה, ג'ייד פתחה את עייניה, "הוא.....הוא פגע לי ברגל" אמרה ג'ייד בגניחות כאב. "אז...מי....מי ירה בו?" שאל דרק בזמן שהסתכל על האדם, שעכשיו היה עם קליע גדול בתוך אורפו.
"היי פאוול, הספקתי?" שאלה אישה בלונדינית בג'קט עור, שהופיעה ממאחורי בית המסדר. "ת-תודה לך, אב- אבל מי זה פאוול" שאלה ג'ייד בגניחות קלות, בזמן שנזכרה בדלת אחת במזדרון הדלתות, שהיה כתוב עליה פאוול. "זה שם המשפחה שלי, אבל עכשיו צריך לכחת אותך חזרה, את תעשי את זה קלואי?" אמר דרק במיהרות והפנה את מבטו לאישה הבלונדינית. האישה תפסה את ג'ייד מתחת לרגליה ביד אחת, ואת ידה שניה מתחת לראשה, והתחילה לרוץ לעבר הדלת, קולות הירי חזרו, והאישה פתחה את הדלת ורצה פנימה עם ג'ייד.
"מורט, בוא לפה יש לנו פצועה"צעקה קלואי ושמה את ג'ייד על הספה בזמן שבחור צעיר נוסף נכנס לחדר הגדול, "אוקיי, בואו נראה" אמר מורט והוציא מהתיק שלו קופסא גדולה. אחרי כמה דקות ארוכות של כאבים, מורט סיים את לטפל ברגל של ג'ייד, וכולם חזרו לחדר הגדול. "אוי את בסדר?" צעקה אן שרק נכנסה לחדר כשהנרי בידה, "רק עכשיו הודיעו לי, תודה לך מורט" אמרה אן מתעפקת לא לבכות. "היי איך את...?" שאל דרק שנראה עייף ומלוכלך, "תודה לך" אמרה ג'ייד שהתרוממה מהספה וחיבקה את דרק, שניהם האדימו, ושתיקה קלה עברה בחדר, שנקטע על ידי האישה השמנמנה שדיברה עם התאומים לפני הקרב שהיה, "מורט תעזור לי להביא את האוכל" אמרה האישה, "טוב אמא" אמר מורט במעט עצבנות והתחיל ללכת לדלת עם שלט גדול: "מטבח".
אחרי שמורט ואימו הביאו את האוכל, כולם התיישבו לאכול מול השולחן הגדול שבאמצע החדר. "אז דרק, מי כל אחד?" ג'ייד שאלה את דרק בסקרנות, "אה טוב אז...זה אבא שלי, את כבר יודעת" אמר דרק והסתכל על הצד השני של השולחן, ששם ישב אוגוסט. "הם מרטין וכריס, תאומים, היו פעם אנשי מחירות" המשיך דרק בגיחוח, "זו מרגרט ומורט, הוא הבן שלה" המשיך דרק בפה מלא, "וזה קלואי, הרברט והבת שלהם רוז, אני אכיר לך אותה מחר" סיים דרק במעט התרגשות. אחרי שכולם סיימו לאכול, אן, הנרי וג'ייד עלו לחדר שלהם, ושם נגמר היום הראשון בחיים החדשים של ג'ייד
YOU ARE READING
בית האויבים
Action"אין לנו זמן, הנרי כך רק כמה דברים הכי חשובים שים זה לתיק פה ובוא אחריי, ג'ייד את עושה אותו דבר, רצים" אמר אן מרמייד ליילדיה, ומפה החיים שלהם כבר לא חזרו להיות כמו בעבר. בית האויבים
