--נקודת מבט של קיילי--
"באמת?....א--אני הייתי בת 10! אני..."
"גם אני! בגלל זה קיבלתי את זה ככה.." הוא הסמיק
"טוב אבל גדלתה... אתה עוד מעט בן 18! לא חשבת שאתה בוגר כבר כדיי להבין מה קרה? לא חשבת שאתה היית צריך...לדבר איתי על זה?"
"כן אבל... זה לא...זה לא כזה קל כמו שזה ניראה"
"ולסבול כמו שאני סבלתי זה בסדר?" עניתי בתוקפנות
הוא מפגר??????
"לא!! אני לא אומר שכן... אני פשוט...זה הרגיש לנו מוזר ...פתאום לאט לאט הבנו שהיית קטנה, ושצריך להשאיר את זה בעבר... אבל אי אפשר פתאום להתנהג כאילו כלום לא קרה.."
כן הוא מפגר...
"יכולתם לדבר איתי! להסביר לי! לא ניראה לכם שהייתי רוצה גם לא להיפגע מימכם???" גילגלתי את עיניי
"ברגע שהתחילו ההצקות... גם את החזרת... וקמרון כול הזמן רצה להחזיר לך וסוג של לנקום על זה שאת מחזירה לנו..." הוא אמר מגמגם
"אני מקווה שהגימגום הזה מסגיר שאתה מבין שמה שעשיתם מטומטם!"
"ואל תאשים רק את קמרון!!! אם היית רוצה לפסיק את זה היית מפסיק את זה מזמן!
שון אני מכירה אותך!!!! עכשיו תפסיק עם ההצגות ועוף מהבית שלי!"
"אני--"
"צא כבר !!!" אווף בנאדם קשה!
איין לי כוח אליו כבר!
טרקתי לו את הדלת בפרצוף... כן... סורי ?
אבל מה הוא מצפה????? שהוא פשוט יבקש סליחה והכול יישכח???
--דפיקה בדלת--
"מממממההה שון אמרתי לך ללכ--" עצרתי כאלר פתחתי את הדלת וקמרו עמד בפתח
"קמרון?"
"כן...א--אני רציתי לבקש שתיסלחי לשון...זה היה באשמתי והוא ממש אבל ממש או--" הוא אמר וסגרתי עליו את הדלת
אבל כששמעתי את הכמעט מילה האחרונה שלו פתחתי אותה בחזרה...יותר נכון הוא
"בבקשה! א--אני גם באתי להתנצל...היתנהגתי כמו ילד קטן..."
"יותר מהרגיל? וואוו" אמרתי וחיוך קטנטן עלה לי
הוא חייך גם כן והגומות שלו התגלו בצורה ברורה
"אז..."
"או...אוקיי אני..אני סולחת לך.."
הוא לא אמר משהו, אבל ראיתי שהוא ניסה למצואמילים נכונות ולא הצליח... הוא פשוט חיבק אותי וניפרד מימני
שנייה ליפניי שהדל ניסגרה עד הסוף הוא עצר אותה עם יד ושאל--
"רג--ע מה לגביי שון?" העיניים שלו הבריקו
לא עניתי..פשוט הרקנתי את הראש וסגרתי באיטיות את הדלת
*************************************************************
"היי היי היי היי!!!!!!!!!!!" אלינור קפצה עליי ישר שירדתי מהאוטובוס
"אממ... אאוץ??"
"מה קורה?"
"טוב קמתי בבוקר ולא תאמיני מה קרה!! אנ--" התלהבתי לספר לה על משהו והיא עצרה אותי--
"לא לא לא לא!!! בקשר לשון!!! נו נו נו נו!!"
גילגלתי עיניים והתקדמתי לשכבה שלי
"מה קרה? מה הסיבה שהייתה כול כךךךךך חשובה ומשמעותית שהם הציקו לך ככה? הוא נישאר אצלך הרבה זמן? רגע אתם בסדר עכיו נכון? חברים? ידידים? מדברים לפחות? קיילי!!!!!!!!!!" היא הציקה לי עד הכיתה כשניתקעתי בקמרון
"וופס סליחה!" הוא חייך וחיבק אותי
"בוקר טוב!" אמרתי והוא אמר בחזרה
"לשמור לך מקום בביולוגיה?"
"אמ..." הסתכלתי על אלינור לבדוק אם זה בסדר--
היא הינהנה מהר בהתלהבות
"כן!" חייכתי אליו והוא אליי
נכנסתי לכיתה כששון בוההה בי ואלינור ממשיכה לחפור...
"אז אתם בסדר ייאיי!!!!!!!" היא אמרה וראיתי את שון מתיישר כשקלט שהיא הסתכלה עליו
"ללללא!!!!!!! דיברתי עם קמרון... והכול בסדר בייניינו..."
"נווו מצויין!!!!!!! לכי להגיד לשון בוקר טוב!!" היא ציוותה עליי בהתלהבות ש'חזרנו ליהיות בקשר' וקיפצצה באוויר
שון התקפל והתעסק בטלפון מבושה
"אני ושון לא מדברים!! שבי כבר!!!"
"מממה למה?" היא התאכזבה
"ככה!"
"טוב...המורהמסתכלת...אני הולכת למקום--קמרון מחכה לך קומי.." היא אמרה באכזבה...
היא תמיד רצתה שנחזור ליהיות בקשר... אני ושון תמיד היינו---לא משנה! אני לא רוצה שום קשר איתו...
"רגע רגע רגע רגע!!!" היא חזרה אליי
"אני ייחכה לכן עוד הרבה?"
אלינור התעלמה מדבריי המורה והמשיכה לדבר --"מה הסיבה בדיוק שהכול התחיל?"
לספר לה?
*****************************************************************************
היייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
מה קורה?
חחח סליחה שלקח לי זמן לעלות את הפרק..
YOU ARE READING
Not who you think I am- ft. Shawn Mendes - Hebrew
Fanfictionאני מדברת עם אנונימי באינטרנט כבר מעל שנתיים, אבל הדברים מסתבכים באינטרנט... רק רציתי לפגוש אותו כבר! לדעת מיזה, להכיר אותו!! אבל לא ידעתי שהילד שמתעלל בי בבצפר בעצם הילד 'הנחמד' שאני מדברת איתו באינטרנט.... קרו כמה דברים בדרך, כול כך קשה להמשיך ולק...
