פרק 32

1.3K 99 4
                                    

"היי" התיישבתי לייד שון בכיתה וחייכתי

"בוקר טוב.." הוא אמר מחייך בחזרה ולאחר מיכן הוריד את חיוכו והיה ניראה לא טוב..

"שון?..אתה בסדר?.."

"כן...פשוט.." הוא מלמל עוד כמה מילים ועבר לשבת ליד קמרון שישב בסוף הכיתה בלי לומר מילה נוספת או להיסתכל אפילו לכיווני..

ככה היה כול היום...

הוא התעלם מימני...

בשיעור ספורט איפה שאנחנו תמיד נפגשים לפניי שאנחנו הולכים לקבוצות שלנו בניפרד בנות-בנות בנים-בנים, הוא לא ..לא הגיע...

אפילו בקפיטריה הוא תירץ לאלינור איזה משהו שהוא 'לומד למיבחן' או משהו כזה... והוא מדלג על ארוחת בוקר..

הוא לא ענה להודעות,לשיחות או לקריאות שלי במסדרונות...

רק ברח ותירץ תירוצים כול הזמן...

אני לא מבינה

עשיתי משהו לא בסדר?

למה ההתעלמות הזאת?

"אולי..." אלינור התחילה למלמל וכבר הבנתי ושללתי אותה

"לא!"

"תחשבי על זה רגע... זה לא כמו שחשבת שיהיה? שהוא ייעבוד עלייך? שהוא יעשה משהו או אייזה טריק עלייך כדיי לגרום לך להיפגע שוב?"

"אבל הוא כבר לא ככה ש--"

"הוא לא מדבר איתך!! הוא אפילו לא מסתכל לכיוון שלך או עונה לך לטלפון או בבצפר או בכול מקום אחר!! כמה זמן ייקח עד שהוא יישיג את מה שהוא רוצה ויחזור לשגרה הרגילה?" אלינור התחילה לעשות חישובים בראשה

להציק לי...

"להזכירך גם קמרון..--"

היא עצרה אותי-- "קמרון לא מתעלם מימני או מימך!!"

אני.. אבל.. אם זה לא נכון?

או שכן?

אוף למה הכול מסובך איתו כול כך???

חזרנו מהאולם ספורט לכיתה וחיכיתי לשון

"היי סאמי" ראיתי אותו עובר במסדרון של השכבה שלי

גורמת לו לעצור ולהיכנס לכיתתי בחיוך

"מה זה המצב רוח הזה?" צחקתי

הוא הביא לי מבחן במתמטיקה בדרמטיות ליידי בחיוכו הגדול והסתכלתי עליו

"89????" צרחתי

הוא צרח אחריי בהתלהבות

"אז זה אומר..." לא הצלחיתי להוריד את החיוך מהפנים

"כןןן!!!"

אמא שלי אמרה שהיא תסכים לו לטוס עם כמה חברים לתאילנד לשבועיים אם הציונים שלו במתמטיקה יישתפרו ו...

"יאייי!! קפצתי עליו בחיבוק

שון ניכנס לכיתה להתכונן לשיעור הבא ושיחררתי מסאמי

והתנפלתי בשאלות על שון--

"מה עובר עלייך??"

"למה אתה לא מתייחס אליי יותר?"

"קרה משהו?"

"עשיתי משהו?"

הוא לא ענה ורק הסתכל על סאמי מאחוריי

"צדקת.." אמרתי לאלינור אחריי דקה שלמה של שקט שהרגישה כמו נצח ארוך וכואב

אידיוט שרצה לפגוע בי כול הזמן הזה..

לקחתי את ידה של אלינור והתיישבתי במקומותינו כששון רק מסתכל על סאמי כולו אדום מנסה לשמור על דמעותיו שלא ייתפרצו החוצה בלי לא ממש סיבה שניראת לי הגיונית לכך שהוא כזה אידיוט...

נתתי נשיקה לסאמי ונפרדתי מימנו עד שניפגש בבית

Suck day... :\

---------------------------------------------–

הייי

אזז... אני יודעת שהפרק קצר אבל לא היה לי הרבה זמן לעבוד עליו וממש רציתי להעלות פרקקקק

אז... מקווה שאהבתןן

אני יישמח לתגובות :)

Not who you think I am- ft. Shawn Mendes - HebrewWhere stories live. Discover now