וואו, וויל שינה אותו לגמרי, הוא ממש לא היה כזה פתוח כאשר נפגשנו.... אני ממש שמחה בשבילם.
אני רק מקווה שזה יימשך כך עוד ועוד....
אני נושמת עמוק ואז אומרת מילה אחת, מילה בת שתי אותיות מאוד חשובה, "כן. אני מקבלת את התפקיד." פרנק מחייך ונראה יותר משוחרר. אני ממש שמחה בגלל שאני גרמתי לזה, הוא באמת רוצה שאעשה זאת. אני מחייכת, ריינה אומרת משהו על שנמשיך לדבר יותר מאוחר ומשהו על הסנאט.... כולם מתחילים לצאת אבל אני רוצה לדבר עם ניקו לבד, ילדי העבר ואל השאול...... אני רואה שניקו יוצא עם וויל אז אני קוראת לו "ניקו? אפשר לדבר איתך?"
