אוקי זה סיפור על ויקוק/טאהקוק
ג'ימין וקוקי החברים הכי טובים אומנם לא באותה כיתה אבל עדיין
טאהיונג תלמיד חדש בכיתה של ג'אנגקוק מהרגע הראשון השניים התאהבו
ג'ימין ויונגי הביריון של בית הספר התחילו לצאת
בזמן הזה ויקוק כבר הספיקו לשכב
מקווה שתאהבו❤️
וי...
- נקודת מבט קוקי- התחלתי לבכות וקמתי ממקומי הרגשתי יד גדולה מחזיקה בידי הקטנה "נו קוקי בבקשה אני מצטער..." שמעתי את קולו העבה של טאה העפתי את ידו מהיד שלי ורצתי משם הגעתי לחצר שכבתי על הדשא והסתכלתי על השמיים הובי יצא החוצה וראה אותי אבל לא ניגש אלי כי הוא יודע שאם אני בחצר שוכב על הדשא אני עצבני או פגוע
לקחתי את הטלפון והאוזניות שמעתי מוזיקה שהרגיע אותי קצת אני מתיישב ואת מי אני רואה מולי
"מה אתה עושה פה?" הקול העבה של טאה העביר בי צמרמורת שגרמה לי לקום וללכת מישם
הרגשתי את ידו תופסת את ידי שוב אבל הפעם היא משכה אותי אליו מה שגרם לנו להיות פנים מול פנים ואז הוא פשוט נישק אותי אני בטוח שהסמקתי לא ידעתי מה לעשות אז פשוט זרמתי הרגשתי את לשונו בטוח פי הייתי בשוק אני בטוח שהייתי יותר אדום מעגבניה אבל לא היה לי אכפת והיינו חייבים להתנתק בשביל לנשום וזה ביאס אותי הוא הרים אותי כמו תינוק ופשוט התחיל ללכת לבית שלו "ט-טאה ל-לאן אנחנו ה-הולכים" שאלתי וגימגמתי "אנחנו הולכים לבית שלי" שמעתי את קולו והחיוך המרובע שעלה על פניו
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
-נקודת מבט כללית-
הגענו לביתו של טאה עלינו לחדר שלו הוא זרק את קוקי על המיטה והתחיל להפשיט אותו קוקי לא התנגד אך הסמיק בטרוף טאה שמח ממראה עיניו והתחיל ללטף את גופו של קוקי "הממ~" קוקי גנח
ומיפה אני לא אמשיך
-נקודת מבט ג'ימין-
טיילתי לי ואז נתקעתי במישהו גבוה וגדול "סליחה סליחה סליחה" אמרתי במהירות הסתכלתי עליו וראיתי שזה יונגי "זה בסדר צוציק" הוא אמר בקול עדין שגרם לי להיות בשוק
לצערי כאן נגמר הפרק מקווה שאהבתם פרק הבא יעלה בקרוב
