נועם
"מה.. מה קורה פה" שאלתי. ולפני שהנערה הספיקה לענות הדמות המעורפלת התקדמה לכיווננו. הילדה שלצידי הוציאה עוד חץ וירתה אותו בדיוק מושלם. הפעם המפלצת לא התעכבה יותר מידי והמשיכה לרדוף אחרינו.
תוך כדי ריצה הילדה שלצדי ירתה חצים במהירות מדהימה. יצאנו מתחום בית הספר לרחוב מלא אנשים, האנשים פינו מעבר כשרצנו אבל לא הקדישו מחשבה מרובה והמשיכו לעסוק בעניינים שלהם. 'איך הם לא שמים לב?' חשבתי. הילדה שלצדי צעקה תוך כדי ריצה וירתה בקשת, "אחר כך אני אספר לך אחר כך" אמרה (כן היא מוכשרת) והמשכנו לברוח, המפלצת הגבירה מהירות, אבל אנחנו כבר רצנו הכי מהר שאפשר. לא היה לנו סיכוי, רצנו בפאניקה ודחפנו אנשים (אופס אבל רודפת אחרינו מפלצת- קצת עזרה לא תזיק ) רצנו לתוך הפארק במחשבה שנוכל להתחמק ממנה במקום מלא עצים (טעינו ) המפלצת שמסתבר שהיא מומחית ביערות לא היססה לשנייה והמשיכה במרדף. הילדה שלידי ירתה את החץ האחרון שלה בדיוק מוחלט ופגעה בעין המפלצת. המפלצת מתה והתפוצצה להמון נצנצים סגולים (באמת??..) מה קורה כאן !!!!!!????
ובעוד הילדה שלצדי מתנשפת מהריצה ומהמאמץ שמתי לב לחתך גדול ומדמם בידה השמאלית. "מה קרה?" שאלתי. "כלום אני אהיה בסדר" היא אמרה "אני רק צריכה לנוח קצת" ובמילים אלה היא איבדה את ההכרה.
* מה אתם מעדיפים פרסבת' או פרייצ'ל ?*
YOU ARE READING
יומן מסע
Fantasyיום אחד חיי השתנו מקצה לקצה כשגיליתי מה אני והפעם מחנה החצויים האינדיאני
