Love is love

שקר/אמת

לא ידעתי מה להגיד לספר לו או לא פחדתי כל כך פחדתי אני זוכרת שלא סיפרתי לו על רוי אז הוא ממש התעצבן וחשב שזה שקר ושוב אני לא יודעת מה להגיד אני ממש מפחדת ״נו את מתכוונת לענות לי ״ הוא שאל ואני עדיין שתקתי ״היא רוצה לדעת מה לעשות בקשר לחודש שלכם ״ ירדן אמרה פתאום והסתכלתי עלייה במבט של תודה ״אה זה הכל את זה תשאירי לי , יש עוד משהו שרצית לספר לי ?״ ואני הנהנתי לשלילה ״טוב אני במשרד שלי עם את צריכה אותי״ נתן לי נשיקה קטנה בפה וירד למשרד שלו ״למה שיקרת לו היית צריכה לספר לו את האמת אני בטוחה שהוא היה מקבל את זה ״ ירדן אמרה לי כועסת והיא זאת שהוציאה את התירוץ
אבל היא הרגישה שלא רציתי לספר והיא סך הכל חיפתה עליי ״אני לא יודעת באמת זה מפחיד אותי אולי הוא לא ירצה ״ אמרתי מרגישה טיפשה ״אולי אני יפיל ״ שאלתי את ירדן והיא הסתכלה עליי במבט ״אני יהרוג אותך עם רק תחשבי על זה ״ אוף אני כל כך מפחדת ..

נקודת מבט ליאם
עשיתי כאילו אני יורד למטה והאזנתי לשיחה של ירדן
ואמילי הרגשתי הרגשתי שהיא משקרת לי שלא דיברה
ישר הייתה לי הרגשה אבל במה היא משקרת מה יש לה מישהו אחר ״תספרי לו את חייבת לספר לו בסוף בוא יראה את זה עלייך בכל מקרה ״ ירדן אמרה לה
ואני לא הבנתי כלום על מה לעזעזאל היא מדברת
ומה היא מסתירה ממני ״לא אני יחכה עם זה עוד קצת ״ אמילי אמרה לה בחזרה ״ וירדן התחילה ללכת מצד לצד
״כן בטח תספרי לו שתהיי בחודש תשיעי וזהו תגידי לו שהשמנת משוארמות ״ היא אמרה ואז קלטתי היא בהריון
למה היא שיקרה לי למה היא לא מספרת לי את זה
יצאתי מהכאילו משרד שלי כי תאכלס לא נכנסתי בכלל
ושנייהן השתתקו ״חבל שככה אני צריך לגלות דברים ״ אמרתי לה ויצאתי מהבית בטריקת דלת

נקודת מבט אמילי 
״את חושבת שהוא שמע״ ירדן שאלה אותי ואני הייתי בשנייה של שבר ״ידעתי ידעתי שהוא יעזוב רואה אני צריכה להפיל ״ היא הסתכלה עליי במבט המום את לא עושה את זה תינוק לכל דבר ״ היא אמרה מנסה איכשהוא להוציא לי את זה מהראש ״לא אני הולכת עכשיו להפיל ,שמרי על רוי ״לקחתי את המפתחות של האוטו לפני שירדן הספיקה להוציא בכלל מילה מהפה רק. שמעתי אותה צועקת שאני עושה טעות אולי טעות שתעלה לי בחיי אבל אני חייבת אולי ככה הכל יהיה בסדר נסעתי לבית חולים קרוב שהייה הגעתי למזכירות
״כן במה אני יוכל לעזור לך ״ המזכירה שאלה ואני לרגע הבנתי מה אני הולכת לעשות זה כמו שהייתי מאבדת עכשיו את רוי שלי ״כלום סליחה״ אמרתי וברחתי משם מהר בדמעות״ מה עמדתי לעשות אוי ואבוי לי ״ החלטתי לא לחזור הבית אבל לנסוע לים להרגע

נוקדת מבט ירדן
הייתי חייבת לעצור אותה התקשרתי לליאם כמה פעמים והוא לא ענה אז התקשרתי לסהר וביקשתי ממנו שיחפש את ליאם או שיתקשר אלייו ושיחזור אליי אחרי חצי שעה בערך ליאם חזר אליי ״תגיייד לי מה אתה שפוי או משהו שעה אני מנסה להשיג אותך למה אתה לא עונה ״
שאלתי כולי בלחץ ״לא באלי לענות לשקרניות מה תעשי״ הוא אמר בזלזול ״אין בעיה אז תשכח מהילד/ה השני שלך ״ אמרתי לו והוא רק ענה ב״מ..מה?״
״אמילי הלכה לבית חולים לעשות הפלה כי היא חושבת שאתה לא רוצה לקבל את הילד״ אמרתי ״הייאאא הלכההה לעשותתת מההה ״ הוא אמר וניתק הלוואי שיעצור אותה בזמן

נקודת מבט ליאם
נסעתי כמו מטורף לבית החולים הכי קרוב שהיה לבית
נכנסתי פניתי למזכירות ״שלום במה אוכל לעזור ״נכנסתי מהר לפלא שלי מראה לה תמונה של אמילי ״היא נמצאת פה ״ היא הסתכלה כמה דק ״נו תעני כבר״ אמרתי בעצבים ״ כן היא הייתה פה ,אבל לא אמרה כלום רק ברחה פשוט וככה ״טוב תודה ״ אמרתי ואז משם במהירות בטוח היא ברחה לבית חולים אחר כי ידעה שלפה אני יבוא התקשרתי לחבר שלי בריאן שיעשה לי מעקב על הפלא שלה אחרי רבע שעה שאני אוכל כבר סרטים אולי זה כבר קרה לא הייתי צריך לברוח ככה מהר זאת הייתה טעות הייתי צריך להשאר לדבר איתה
ביראן חזר אליי אחרי 20 דק נוספות ״שלחתי לך את המיקום שלה ״אמר ״תודה אחיי ״ אמרתי וניתקתי טס לכיון של המיקום שלה

נקודת מבט אמילי
הייתי ממש מבולבלת איך רציתי לעשות את זה לא
חשבתי בכלל גם אם ליאם לא היה מקבל את זה אני כן
זה ילד שיוצא מהגוף שלי זה בשר מבשרי הוא או היא מי שזה לא יהיה גדל ברחם שלי ליטפתי את הבטן שלי
״מצטערת כל כך מצטערת שכמעט עשיתי את הטעות הזאת ״ את/ה לא אשמ/ה במה שקרה אני מבטיחה לגדל אותך גם ללא אבא״ אמרתי והרגשתי את הדמעות יורדות לי מהעיניים לא שמתי לב לשעה בכלל ובטח שלא לשעות שהייתי פה רק אחרי שהסכמתי בפלא ראיתי כמעט 100 שיחות שלא נענו 50 מירדן 10 מסהר 20 מליאם שאחרונה הייתה בדיוק לפני 2 דק ועוד 20 שיחות מהבית של ליאם שזה כנירא גם ירדן קמתי מהחול וניערתי את עצמי מהחולות התחלתי להתקדם ליציאה מהחוף ואז ראיתי את ליאם רץ לכיוני כמו מטורף השפלתי את ראשי והדמעות שוב החלו לרדת
״מטורפת אחת ״ אמר וחיבק אותי אליו מוחץ אותי
״אני מקווה שלא עשית את זה שלא הפלת ״ הסתכלתי עליו בדמעות והוא כנירא הבין מזה שזה נכון ״אני לא מאמין עלייך אמילי היית מדברת איתי לפני הייתי עוזר לך בחיים לא הייתי נוטש אותך זה היה ילד שלנו ״ אמר והסתובב ״ליאם חכה ״ צעקתי לו ״מה מה יש לך עוד להגיד אה אפילו לא חשבת על זה בכלל ישר הלכת ועשית הפלה לא הסתכלת על זה שאני אבא של הילד ״ הוא כעס ראו את זה על העיניים שלו הוא שוב הסתובב
אוף למה הוא לא נותן לי לדבר ״ליאם תעצור בבקשה״ ״לא אמילי זה נגמר את הרגת ילד שלי ,אני ואת סיימנו ״
כל כך פחדתי מהתגובה שלו ובום היא התגובה שהכי רציתי לקבל קיבלתי ואפילו כפול ממנה ״ליאם ״ שוב צרחתי והוא נבהל ״אני לא ל..לא הפלתי לא הייתי מסוגלת ״ אמרתי והוא הסתכל עליי המום ״ב..ב..אמת?, את לא משקרת לי? ״ הוא שאל מתקרב אליי לאט לאט
״אני מודה שכן רציתי לעשות את זה בהתחלה אבל אז הבנתי לא משנה מה קורה בנינו להרוג יצור קטן שחי תוכך זה לא נכון ,מצטערת שלא סיפרתי לך באותו רגע
זאת הייתה טעות שלי ״ הוא התקרב אליי יותר מחבק אותי ונותן לי נשיקה כל כך סוחפת שלרגע שכחתי מכל מה שקרה היום ״סליחה״ מילמלתי בין נשיקה לנשיקה
״הכל בסדר אמילי רק מהיום תספרי לי הכל ״
״אין בעיה אני מבטיחה ״
״בואי נלך הבית בטח דואגים לך במיוחד ירדן ״
התקדמו שאנחנו מחובקים זה בזה ״אני מקווה שזאת תהייה בת״ אמרתי והוא סימן לשלילה ״מספיק אני צריך לשמור עלייך עכשיו על עוד אחד עדיף יבוא גבר קטן״
צחקתי ליאם נתן את האוטו שלו לבריאן שיקח אותו ונסענו באותו שלי
מקווה שירדן לא תהרוג אותי

שוקלת לסיים את הסיפור מה אומרות ??