נ.מ בלה
הצלחתי להסיר את המגן שלי עד הסוף עד שיצאנו מהחדר, לאחר שיצאנו החזרתי את המגן שלי, החדר או מבוך דיידלוס, לפי מה שאנבת' אמרה, נראה דיי מפחיד, שמחתי שיש לי הגנה קטנה. אדוארד חיבק אותי ולחש לי באוזן בזמן שהלכנו, "תוכלי לנסות להגן על כולנו?". הוא שאל ונשק לי על הלחי. "אני אנסה." השבתי, ומשכתי את המגן החוצה ממני כמו כיפה קטנה, שכיסתה אותנו, הפעם היה לי פשוט מאוד להוציא אותו. המבוך בינתיים נראה לא ממש מפחיד. "לאן אנחנו צריכים להגיע?" שאלתי ופרסי ענה לי, "עליינו להגיע למחנה החצויים, מישם נוכל להגיע למקום המתאים." "היכן נמצא מחנה החצויים?" אדוארד שאל, "במנהטן, למה אתה שואל?" אנבת' אמרה. "אולי אוכל להשיג לנו מעט עזרה." אדוארד ענה. "איזו עזרה?" אנבת' שאלה, אני לעומתה הבנתי מיד. "יש לנו כמה חברים משניי צורה." עניתי לה. "צודקת, אבל התכוונתי גם למשפחה שלנו." "רעיון מוצלח." "מה זה אומר חברים משני צורה?" פרסי שאל. "הם בני שבט הקווילוט, ביכלתם לשנות את צורתם לזאבים, יש לנו ברית איתם." אדוארד ענה לפרסי, ואז הארי שאל, "כמו אנשי זאב?", "לא ממש דומה, כי הם לא תוקפניים, אלה אם כן אתה מתגרה בהם." אדוארד ענה. "כמו פרנק." פרסי אמר לאנבת' והיא הנהנה. "אגב, משניי הצורה לא צריכים לנשוך כדי להתרבות, לעומת אנשי זאב." הוספתי, ואדוארד נשק לי. "חבל שאליס לא כאן." אמרתי לאדוארד והוא הנהן. "למה צריך אותה?" פרסי שאל. "היא רואה את העתיד על פי החלטות שמקבלים, לכן אם היא הייתה נמצאת פה יכלנו ללכת בדרך הנכונה בלי להסס." עניתי לו. לפתע מעל האדמה שמעתי קול מונוטוני ילדותי, שאמר "ארו, אנחנו חייבים לצאת עכשיו.", אני ואדוארד החלפנו מבטים מבולבלים. "ג'יין, וארו?" שאלתי בלחש והוא הנהן.
אדוארד
"אנחנו באיטליה" שידרתי לאחרים במחשבות. הם הינהנו. "למדת לייצר בועת אוויר?" שאלתי את פרסי במחשבות, והוא ענה לי במחשבה, "כן" "תוכל לזמן מים וליצור בועת אוויר מספיק גדולה בשבילכם?" שאלתי אותו "נראה לי שכן, אתה ובלה לא צריכים בועת אוויר?" הוא שאל אותי, "לא, כיוון שביכלתינו לא לנשום למשך זמן בלתי מוגבל." עניתי לו, והוא הנהן. "תעצרי את הנשימה." לחשתי ממש בשקט לבלה, והיא הנהנה. פרסי זימן מים, בשקט ככל האפשר, ויצר בועת אוויר להם אני ובלה עצרנו את הנשימה, והקשבנו. "אנחנו, צריכים לצאת, תארגני את הצבא שלנו." שמעתי את ארו אומר לג'יין, "כן אדון, נצא בעוד יומיים." היא ענתה לו. עלה לי רעיון בראשי ושילחתי אותו במחשבות של הקבוצה, "נוכל להתקיף אותם עכשיו." "מתקפת פתע, הכוונה?" הארי שאל, "כן." עניתי ולחשתי באוזנה של בלה את הרעיון, והיא הנהנה, כולם חייכו. "איך נצא מכאן?" שאלתי. "צריך למצוא את האות Δ כאן." אנבת' אמרה, בזמן שפרסי החזיר לעצמו את המים. סרקנו את האיזור, וראיתי את האות Δ מעליי, הצבעתי למעלה ואנבת' לחצה, כמו מיתוך מעלית עלינו למעלה, ג'יין וארו עמדו מולנו מופתעים, ואנחנו הסתערנו.
זה סוף הפרק להיום, אם נהינתם אל תשכחו לעשות 👍.
YOU ARE READING
שלושה עולמות נפגשים
Fantasyהוא עמד שם שקט ודומם בעיניו הזהובות ובשיערו בצבע הברונזה, מחזיק ביד אהובתו בעלת השיער החום ובעינייה הזהובות נראה פחד נורא. בעודה מביטה בילד בעל העיניים הירוקות והשיערות השחורות שלו לא נראו בחושך ששרר, הוא החזיק ביד אהובתו בעלת העיניים האפורות והשיע...
