מאלפוי

פרק 1

״אלוהומורה״ שמעתי את אמא שלי מבעד לדלת. ״דראקו, רד למטה, אחותי רוצה לדבר איתך״ אמא שלי נכנסה לחדר ואמרה. אחות של אמי, בלטריקס לסטריינג׳, פגשתי אותה רק פעם אחת מאז שיצאה מאזקאבן. בפגישת אוכלי המוות הראשונה שנערכה באחוזה שלנו, אבא שלי הכריח אותי להפגש אם כולם, חוץ מאדון האופל. חוץ מזה, הכרתי את הדודה שלי רק מכרזות המבוקשים, שבהם ראו את פניה המטורפות צורחות. אמא תמיד רצתה שאני לא אסתכל בהם שהלכנו לקניות בסמטת דיאגון.
״אני יבוא״, אמרתי וירדתי אחרי אמי. בלטריקס ישבה בשולחן האוכל הארוך, התיישבתי מולה, ואמא שלי התיישבה לידי. בלטריקס הסתכלה אלי בפנים המשוגעות שלה, כאילו בכל רגע יכולה לקום ולהרוג את הינשוף שעמד בפינת החדר. ״אדון האופל לא מרוצה ,דראקו״ אמרה בלטריקס והצביע עלי עם השרביט שלה. ״בלה, תני לי לדבר איתו״ אמא שלי אמרה, ״אדון האופל״ היא היססה, ״הוא רוצה שאתה, תחליף את אביך, הוא רוצה שיהיה לך את האות האפל״. האות האפל, זו החלטה קשה. בחירה שתשנה לי את החיים. אני לא יודע אם בהוגוורטס יקבלאותי, אני עדיין רוצה ללמוד שם. אני לא רוצה להיות אוכל מוות. ״דראקו, הוא יהרוג את אבא שלך״ עינייה של אמי היו מלאות דמעות. ״אני מסכים״ אמרתי באדישות, אני לא יכול לאכזב את המשפחה שלי. בלטריקס חייכה חיוך מטורף בסיפוק והושיטה את שרביטה. קיפלתי את השרוול השמאלי של החולצה שלי.  בלטריקס הצמידה את קצה השרביט לעור שלי, דקרה אותי מעל כף היד, ולחשה לחש שלא הבנתי. הכאב היה נוראי מכדי לתאר אותו, הרגשתי כאילו היד שלי נשרפת, מישהו חותך אותה בסכין ושופך עליה רעל, ואפילו יותר רע. עצמתי את העיניים בחוזקה וצרחתי. אחרי כמה דקות כאלו שהרגישו כמו נצח פקחתי את העיניים והסתכלתי מבועת על הסימן, האות האפל. לא הרגשתי שזה חלק מהגוף שלי, הרגשתי שזו יד של מישהי אחר. ״תנסה אותו״, בלטריקס אמרה כאילו קיבלתי מטאטא חדש. נגעתי באי רצון בסימן, וראיתי אותו, את הלורד וולדמורט, אדון האופל.