פרק 8

599 56 2
                                    

פרק 8

עזבתי את הגלריה בשהלי הצהרים לא יכולתי שלא להתרגש לקראת הנסיעה הצפויה, ואולי זה היה מוגזם, אך לא יכולתי לשלוט בזה, לשמחתי לא הייתי צריך כי שון נראה מאושר ונרגש בדיוק כמוני.

הרכב של היה מוכן וחיכיתי לשון שנראה מחייך ביותר לקראת הטיול שלנו יחד, שמחתי על הזמן הזה שנוכל לבלות יחד, אולי אוכל גם להכיר אותו יותר, חופשה עם אדם שאהבתי היה דבר טוב, אפילו שהוא לא היה מודע לזה, להיות קרוב אליו היה טוב מספיק.

הוא עמד עם מזוודה קטנה לידו ותיק גב וחייך לעברי בזמן שהקפצתי את המפתחות בידי.

"נשים את המזוודה שלך בתא מטען." אמרתי והובלתי אותו לרכב הסיאט הלבנה שלי.

"הזמנתי לנו שני חדרים במלון דה מריטיים, המלון מדהים, שמעתי ביקורת טובה אליו, והמראה של החדרים משגע." הוא חייך בהתלהבות שסיפר על הזמנות שלנו, למען האמת לא הייתי מתנגד אילו הזמין לנו חדר אחד.

הבטתי לעברו "בוא נסע."

הוא הנהו ותפס את מקומו לצידי בצד הנוסע, זה היה רק שנינו, הוא לא הציע להוסיף מישהו ואני לא השכרתי זאת, הייתי מרוצה מכך שזה היה רק שנינו.

התנעתי את הרכב והתחלתי לנסוע, הפעלתי את המוזיקה ברכב, שירי פופ התנגנו ולא אמרתי מילה, רק העפתי מידי פעם מבט לעברו של שון שנראה שקוע מידי בנוף המתחלף מחוץ לחלון.

לא אמרתי דבר אם כי היו לי שאלות רבות שרציתי לשאול, היו דברים רבים שרציתי לדעת, רציתי להכיר אותו הכי טוב שיכולתי ולבלות איתו שעות אין ספור.

"לא סיפרת לי איך הסתיים הפרויקט האחרון שלך?" שאלתי.

המוזיקה התנגנה ברקע, אך הרגשתי עצב על בזבוז הזמן שלי על שמיעת מוזיקה במיוחד כאשר הייתי בחברתו, הרגשתי צורך לנצל כל דקה בחברתו, שמה הוא פשוט יעלם מחיי.

הוא משך בכתפו "למען האמת זה היה השקה של משחק חדש לשוק, זה היה מטורף לגמרי, היינו צריכים לוודא את הכול לפני יציאת המשחק לשוק ולכן אפילו לא יכולתי לשלוח הודעה, אבל השקה הלכה היטב ובנוסף גם קיבלנו כמה ימי חופש, אבל ידעתי שלא תוכל להיעדר יותר מידי זמן ולכן קיוויתי שכן תוכל לבוא אותי לסוף שבוע הזה."

חימם את לבי שהוא חשב עליי וכלל אותי בתוכניות שלו, היה משהו תמים וכנה בהצהרה שלו, הוא לא ידע את זה, אך ברגע הזה הבנתי שהתאהבתי בו.

"יש לך בקרוב תערוכה חדשה? ומה לגבי בלייק החלטת אם תיקח את היצירות שלו? ויש לך אומנים נוספים שתרצה להציג אותם?"

גיחכתי לשאלות הרבות שלי ועניתי על כולם בתשומת לב במשך הנסיעה.

נעצרנו מול מבנה לבן, שנראה מלבן דק שנבנה לגובה ומסביבו מסגרת חומה, מעל היו דגלים שהתנופפו ברוח, בבניין היו חלונות מעוגלים בסדר מופתי, הכניסה נראתה רחבה.

Be BreveWhere stories live. Discover now