פרק 19- שלוש מיליארד דולר לאחד

794 43 4
                                    

~נקודת מבט קורל~

לפתע הדלת נפתחה....

"הגיע הזמן לעשות ממכם עסקים" אמר אחד החוטפים....בחיוך רע...

~נקודת מבט הארי~

הוא בא ותפס את קורל בחוזקה ביד...

"בואי"אמר ומשך אותה

"תעזוב אותה"צעקתי עליו תופס אותה

"זוז פרחח...תגיד תודה שאתה בחיים...וזה רק בגלל שאתה שווה הרבה כסף"אמר ובעט בי בבטן...כאב לי...הוא גדול ושמן...וחזק לגמרי.

"תשכח מזה אני לא באה"אמרה משתחררת מאחיזתו והולכת לצעד השני של החדרון שזה בדיוק 2 מטר

"את חושבת שאני מתבדח אה?!"אמר מתעצבן ןהולך לכיוונה...

היא הסתכלה לו בעיניים מנסה להראות ביטחון...

"אז אני לא"אמר עפ חיוך קטן וסטר לה, יכולתי לשמוע את הסיטרה גם מחוץ לחדר

היה לה סימן אדום בפנים...

"מה אתה עושה?"אמרתי לו מודאג

"תרגע...אם אני יטפל בך זה לא היה טוב"הוא התעצבן

קורל הביטה לריצפה...היא התבישה!

שפתיה המלאות התייבשו מעט ורעדו...

הוא תפס אותה ולקח אותה מהחדר...

מה הוא יעשה לה?!

הרגשתי חלש כלכך!!!

נכנס עוד אדם כעבור שתי דקות...עוד אחד מהחוטפים...

"בוא איתי"אמר ומשך אותי באגרסיביות...

ראיתי את קורל אזוקה באזיקים ברגליים.

יושבת על כיסא...

מולה ישב החוטף השלישי....עם מצלמת וידיאו.

"קחי את זה" אמר החוטף ונתן לה עיתון....של היום בבוקר...

"תראי את זה למצלמה"אמר בצווי

היא עשתה כדברו...מנסה להראות חוזק, דמעות עמדו בפתח עינייה, מאייצות להתפרץ, כך גם אני הייתי...מנסה להיות חזק.

"תגידי את מה שאני אומר....

אני קורל הנסיכה של אנגליה שבוייה בידי חוטפים ארגנטינאיים, ועל מנת שיחזירו אותי יש לשלם בעדי כ3 מיליארד דולר במזומן" הוא אמר

"מה 3 מיליארד דולר? השתגעת?"צעקה

"את לא שואלת שאלות להזכירך"אמר באופן יבש

היא אמרה מה שהוא רצה ודמעה בוגדנית זלגה מעיינה הימנית, עברה במורד לחייה. והופסקה בשפתיים...בסוף היא חייכה למצלמה...

זה היה נראה סרט הוליוודי...היא הייתה ניראת שחקנית וכולם היו בוכים מהסרט הזה...

לצערה ולצערי כל זה אמיתי, אמיתי עד כאב...

"עכשיו....אתה אדון סטיילס...גם המחיר שלך יעמוד על 3 מיליארד"אמר

"זה לא לשנינו ביחד?"שאלה

"לא"אמר האחד החוטפים דחף אותי לכיסא

"אני לא מוכנה...תהרגו אותי...יש כלכך הרבה אנשים שזקוקים לפרוסת לחם....אני לא מוכנה לקחת את הסכון הזה"אמרה והייתי מופתע

"קורל אל תדברי שטויות...לא יתנו שיהרגו אותך"אמרתי לה

'שטויות...זה ניראה לך שטויות?"שאלה בכעס

"לא התכוונתי לזה ככה...אבל אני לא יתן שיהרגו אותך"אמרתי מתיישב

"מה ניראה לך שאת מתמרדת?"שאל אותה אחד החוטפים

"לא כדי לך...זה יכאב לך ההתנגדות"אמר

"שיכאב"אמרה

'אוקי"אמר הסתובב ואז נתן לה בוקס בבטן...

"דיייייי!@#

קורל די, בבקשה די"צעקתי

."אחחח"מלמלה עוטפת את ביטנה ומתיישבת...

"לכי לתא...עכשיו"אמר החוטף הארור

אני אמרתי מה שהייתי צריך להגיד...

"יופי, עכשיו נשלח את זה לארמון"חייך חיוך מנצח

הובילו אותי גם לתא הזה...היה שם הפעם מזרן אחד, ואוכל ומים...

קורל הייתה שוכבת על המזרן...רדומה מחבקת את עצמה...

"מצטער שלא הגנתי עלייך"לחשתי לה ונישקתי אותה בלחי...

"זה בסדר..."היא פתחה את עינייה...ועצמה אותם...

"אם תוכל פשוט תחבק אותי..אני קופאת"מלמלה

"ברור"נשכבתי לצידה וחיבקתי אותה....

כפיות...

הרגשתי שהיא רועדת...

"הכל יסתדר"לחשתי לה והיא הסתובבת אילי ככה שהיא הניחה את הראש שלה על החזה שלי, ידה הימינית חיבקה אותי ורגל ימין שלה הייתה על רגל שמאל שלי...

ידי עדיין עטפו אותה...אך לא הצלחתי להירדם...

מה היה עכשיו?

ההמשך בפרק הבא ...

תהפכו את ה☆ ל★ ותגיבו...זה חשוב לי מאוד...

אני ממש משקיעה זמן בסיפור ♥

נסיכה שרוצה לעוף עם וואן דירקשןWhere stories live. Discover now