~נקודת מבט הארי~
"אין לך ברירה נסיכה"אמר והרים אותי על הכתף שלו...
"די הארי בבקשה..."אמרתי והוא לא ענה
"למה את לא רוצה להכיר את אמא שלי?"שאל כשהוריד אותי ליד השער של הארמון
"כי לא יודעת...אני מפחדת..."אמרתי בחיוך מאולץ, אני בדרך כלל לא משפילה מבט בגלל שאני צריכה להראות כבוד וכוח אבל הפעם זה קרה
"אוקי, אז אין לך מה לחשוש...אמא שלי ממש חמודה"אמר והרים את מבטי אליו
"טוב...אל תגיד שלא הזהרתי אותך"אמרתי צוחקת
"אז עזבי לא נילך...סתם בואי כבר"צחק וגם אני.
הלכנו לאוטו.
יוצר נכון רצנו כי הבית שלי, או יותר נכון הארמון מאז שאני עם הארי 24 שעות ביממה מוקף צלמים...
הגענו לבית של הארי...
נכנסנו מהשער של הבית שלו...
"מיזה?"קול של בחורה נשמע מעבר לדלת
"הארי אמא"אמר הארי
הדלת נפתחה...
ראיתי אישה שחרחורת...
היא הסתכלה על הארי וחייכה...
ואז הסתכלה עלי.
לא כלכך נשמתי.
"היי את בטח קורל"חייכה וחיבקה אותי
"היי אן"אמרתי בחיוך
הסתכלתי על הארי כשהשתחררנו מהחיבוק, הוא קרץ לי...
"זה אולי לא הארמון...אבל זה הבית שלנו"היא אמרה קצת לחוצה
"אמא...."הארי נשמע קצת מבוייש
"ישלך בית יפה...הארמון שלנו קצת מיושן...אני מעדיפה בתים עם קירות לבנים"חייכתי
"מה אתם אומרים נאכל?"שאלה אן
"בטח"אמר הארי
הלכנו לסלון ואכלנו...
"וואו זה טעים,תודה"אמרתי וזה באמת היה מושלם
"תודה ובכיף"חייכה אן
"יודעת שלא ראיתי את הארי כבר כמה חודשים?"אמרה
"באמת? איל את מתמודדת עם זה?"שאלתי
"מתמודדת...זה החלום שלו...אני צריכה לתמוך גם אם זה קשה..."אמרה והרגשתי צביטה בלב
"השאלה איך אתם תתמודדו"היא אמרה...את החשש שלי
"הכל היה טוב אמא"הארי אמר מסתכל עלי
"כן..."מלמלתי
"היי הארי..."צצה בחורה בלונדית
"והיי....קורל נכון?"שאלה הבחורה מסתכלת עלי
"כן..."חייכתי, היא דומה ממש להארי
"קורל זאת גמה"אמר הארי מציג אותי
"את באמת נסיכה...איזה כיף לך"אמרה גמה בהתלהבות
"כן ....אבל לא כל הנוצץ זהב"חייכתי שוב חיול מאולץ...
דיברתי די הרבה...
היה מצחיק אחרכך והשתעשענו....
התמלאתי מאוכל...
הפאלפון של הארי השמיע קול לרגע...
"כן אני יוצא"אמר הארי...הבנתי ש...
"אני צריך לטוס...תלוו אותי?"שאל
"זאת שאלה רטורית אני מבינה"חייכתי....אמא של הארי הסתכלה עלי וחייכה.
נסענו...
כל הנסיעה היה לי רע כזה...
ואז הארי עצר בפתאומיות את הרכב...
"רק שלא....פגעתי בו"גימגם
"במה פגעת?"שאלנו בבהלה
"היה שם כלב"אמר ויצא מהרכב
הוא חזר....והיה בידו כלב קטן...
הכלב היה שחור, חום ולבן...דומה לרועה גרמני....
"זה גור"אמר הארי מחייך
"שיואו...מסכן שהוא פה חיי לבד"אמרה גמה
"אולי ניקח אותו?"שאלה גמה
"אי אפשר...החתולות"אמרה
הסתכלנו עליו לכמה שניות ...
"הייתי לוקח אותו...אבל אני לא יכול"אמר הארי
"אני יקח אותו"אמרתי
"תמיד רציתי כלב"חייכתי
"איזה כיף...מצאנו לו בית"חייכה גמה
"היא באמת נסיכה"אמר ונשק לי בלחי
"וכשאחזור הוא היה שלי ושלך קורל"הוסיף הארי די עצוב
"הוא תמיד היה שלך...גם אם אתה לא פה"אמרתי להארי...
ההמשך יבוא....
אל תשכחו את הכוכנ★
YOU ARE READING
נסיכה שרוצה לעוף עם וואן דירקשן
Fanficקורל היא הנסיכה של אנגליה, נכדתה המלכה אליזבת השנייה... לצערה של קורל אימה מתה, והמלכה בעצמה הפכה להיות האם שלה... קורל נכנסה עמוק לתוך חיי המלכות, אך לא תמיד מרוצה מהם ואוהבת חופש! אחרי ריב עמוק היא נוסעת לחופשה סודית, שהם היא מכירה את וואן דירקשן...
