~נקודת מבט קורל~
שמענו ירייה...
החוטף עם הרובה נפל לריצפה ואז שמענו עוד כמה יריות
הרגשתי את הכדור מפלח את גופי, היה לי כאב חזק ברגל ימין.
כניראה הוא לחץ על ההדק תוך כדי נפילה...
התחלתי לצרוח...
"איהההה איייה" צעקתי תופסת את רגלי המדממת!
זה כאב לי...כלכך!
הארי היה בשוק ולא זז...
זה היה החוטף הנורמאלי שבינהם!
"אני לא יתן לו לקחת לנו 3 מיליארד שקל"אמר....תוך כדי שאני צורחת ומתחילה לבכות מכאבים.
הרגשתי חם בכל הגוף....
"אני יזמין לך את הרופא הוא עדיין פה"אמר החוטף...והלך...
הארי התנער מההלם ורץ אילי...
"קורל תנשמי עמוק"אמר וחיבק אותי מאחורה
"הארי כואב לי, ממש, אני מרגישה שאני מאבדת הרבה דם ושממש כואב לי!"אמרתו לו בוכה ומרגישה דם נוזל לי מהרגל
לא הצלחתי להזיז אותה!
היא כאבה בצורה שלא כאב לי אף פעם!
כבר קיבלתי פה מלא סגולים בגוף וגם התחלתי לברגיש רע וחלשה כשנידבקתי מהארי, אבל הכדור ברגל שבר אותי....
הדמעות שלע לא הפסיקו לנזול והתחלתי להזיע....
הוא לקח את הקנקן מים ושם בנייר ושם לי על הרגל...לעצור את הדם...
אבל היד שלו התמלאה בדם והזרם נשאר...
"אחחח" מלמלתי
הוא התחיל לבכות לי מול הפנים...
"הבטחתי שאני יגן עלייך ולא הצלחתי, אני כלכך מצטער קורל....כלכך מצטער...."הוא אמר ונישק לי את הפנים
"תנשמי הוא יביא את הרופא שיעזור לך...אבל תנשמי ותירגעי"אמר בהיסטריה...זה לא גרם לי להירגע בכלל
"הארי אם אני יאבד הרבה דם אני ימות?"שאלתי
"אני לא יודע קורל...אני מצטער....ממש"אמר והסתכל על האיש שמת על הריצפה...
היה מסביבו שלולית דם.
זה היה כלכך מגעיל ודוחה!
הייתה לי בחילה...
"הארי תתרחק"אמרתי לו
"למה?"שאל
"אני עומדת להקיא"אמרתי בבושה והוא זז
במקום להיגעל כמו שחשבתי שיקרה הוא הביא קרטון שהיו תמיד שמים לנו בו את האוכל
עלה לי הכל והקאתי...מכאב...בגועל...מהחטיפה...מצער...
"קחי"אמר והביא לי נייר ואז מים
"הארי כואב לי...."אמרתי בוכה מחזיקה בראשי לא יכולה כבר לגעת במקום מרוב כאב...
כל הרגל שלי הייתה דם...
"תהרוג אותי וזהו...אני לא יכולה לסבול את הכאב הזה"אמרתי והוא פשוט חיבק אותי
"אל תדברי שטויות קורל...את חזקה...די"אמר ונשק לי בראש והמשיך לחבק אותי...אוף למה כל זה קורה לי?!
באלי חיים רגילים...עם אבא ואמא, עם משפחה, חברות נורמאליות...
הדבר היחיד שלא הייתי משנה זה הארי כרגע...הוא מחזק אותי כלכך ועוזר לי...כל אחד אחר היה בורח או מתרחק ממני.
היו יריות מחוץ לחדר...
נבהלנו!
"הנסיכה קורל???"צעקו
"אומיגוד מי אלה??"אמר הארי בסקרנות...אבל זה היה מפחיד
"הנסיכה תשמיעי קול...באנו לשחרר אותך"צעק
"פה היא פה" צעק הארי...הדלת הייתה נעולה אבל הארי קם וניסה לפתוח בה ודפק עליה בחוזקה...
הדלת תוך דקה נפרצה בידי אנשים זרים...
אלה היו חיילי בריטניה...
היו כ10 חיילים...
"הנסיכה פצועה"צעק חייל שהביט ברגל שלי
"את יכולה לקום?"ניגש אלי אחד, הוא היה יפה תואר, אני חייבת לציין
"את בסדר נסיכה?"הסתכל עלי
"לא...יש לי כדור ברגל...הכאב הזה...אני לא סובלת אותו"אמרתי ...הארי הסתכל בסוג של יאוש....
הוא הוציא חתיכת בד ארוכה וסובב בצורה מסויימת סביב הרגל שלי...
"זה יעצור לך את הדם"אמר החייל וחייך אילי
"תודה"אמרתי וחיבקתי אותו
אותו חייל לקח אותי על היידים והארי נעזר באחד החיילים ללכת...
לא האמנתי שכל זה קורה...
אנחנו...משוחררים!!
לא בשבי יותר!
אני חופשיה!!!
התחלתי לבכות...
"למה את בוכה נסיכה?"שאל החייל
"מאושר"
ההמשך יבוא....
בפרק הבא:
מסקרן יותר, מיוחד יותר, מרגש הרבה יותר♥
אז תלחצו על ה★
YOU ARE READING
נסיכה שרוצה לעוף עם וואן דירקשן
Fiksi Penggemarקורל היא הנסיכה של אנגליה, נכדתה המלכה אליזבת השנייה... לצערה של קורל אימה מתה, והמלכה בעצמה הפכה להיות האם שלה... קורל נכנסה עמוק לתוך חיי המלכות, אך לא תמיד מרוצה מהם ואוהבת חופש! אחרי ריב עמוק היא נוסעת לחופשה סודית, שהם היא מכירה את וואן דירקשן...
