נקודת מבט אדל:
התעוררתי בחדר שלא הכרתי והכול היה מטושטש, לרגע לא ראיתי כלום חוץ מדמות שיושבת לידי על המיטה. לאט לאט הדמות התבהרה, זה היה שון.
"היי.." אמרתי וניסיתי לקום, אבל תקף אותי כאב ראש נוראי. "איייי". "קחי, זה יעזור לך". הוא אמר ונתן לי מים וכדור.
בלעתי את הכדור ושתיתי את כל המים בשלוק.
"יותר טוב?" הוא שאל ולקח ממני את הכוס.
"עדיין לא". הנחתי את הראש שלי על הכרית ועצמתי עיניים. "מה קרה אתמול? הדבר האחרון שאני זוכרת זה שרקדנו". "את התעלפת ברחבה" הוא אמר. "שתית הרבה".
"וואו בטח היה שם בלאגן שלם" אמרתי. "לא העירו את ההורים שלי? אני מתחת ל-18".
"אני מכיר את הבעלים של המועדון, הבטחתי לו שאני לוקח אותך באותו הרגע הביתה ומטפל בך והוא הסכים לא להתקשר לאף אחד". "וואו, איזו הקלה. ההורים שלי היו הורגים אותי אם הם היו מגלים שהייתי במועדון הזה" אמרתי. "וואו וגאיה בטח דאגה לי ממש! אני חייבת לדבר איתה, להגיד לה שאני בסדר. איפה הפלאפון שלי?"
"קודם תלכי להתקלח, את כולך מסריחה מאלכוהול" אמר. "אני מעדיפה להתקלח בבית, תודה על הכול, באמת. אבל אני חייבת ללכת" קמתי מהמיטה והתחלתי לחפש את הדברים שלי בחדר.
"את באמת רוצה לחזור ככה הביתה? אני מציע לך לחשוב על זה שוב" אמר.
הסתכלתי במראה במקלחת, כל האיפור שלי היה מרוח, השיער שלי היה מבולגן, והייתי לבושה בחולצת גברים שגדולה עליי בכמה מידות, בלי חזייה.
"אתה הורדת ממני את החזייה כשהחלפת לי בגדים?" הפנים שלי החליפו צבעים, מה אם הוא הסתכל לי על הציצי? הוא אהב את מה שהוא ראה?
"לא הסתכלתי לך על הציצי, אם זה מה שאת שואלת" נשמתי לרווחה. "למרות שזה היה מפתה" הוא העיר בחיוך צדדי ושוב גרם לפנים שלי להפוך לאדומות ממבוכה. הוא צחק. "אני יוצא, מקלחת נעימה" אמר וסגר את דלת החדר.
נכנסתי למקלחת וחשבתי עליו, על כמה שהוא לא דומה לאף גבר שפגשתי בעבר, שיש לו יופי מושלם שאי אפשר להתעלם ממנו. כמה הוא דואג לי ומתחשב בי.
יצאתי מהמקלחת ומצאתי בגדים חדשים על המיטה. הם היו עם טיקטים ובמידה שלי. זה מוזר, למה שהוא יעשה דבר כזה אם גם ככה אני תיכף חוזרת הביתה? אני יכולה לעשות את הנסיעה הזו עם הבגדים שלבשתי למסיבה... החלטתי שאתלבש ואשאל אותו למה. שמעתי דפיקה בדלת.
"סיימת להתקלח?" זה היה שון.
"כן, תיכנס" עניתי.
הוא פתח את הדלת. "וואו, ממש יפה לך. את רעבה?" הבטן המקרקרת שלי ענתה במקומי. הוא צחק. "בואי, אני אכין לך משהו לאכול" הוא פנה ללכת אבל עצרתי אותו.
"שון, מה הקטע של הבגדים החדשים?"
"מה, הם לא יפים?"
"לא, לא, הם ממש יפים! אבל אני גם ככה תיכף חוזרת הביתה, אני יכולה להחליף שם בגדים".
"את רוצה ללבוש בגדים שהקאת עליהם?"
"אה, לא ידעתי. סליחה." "זה בסדר, אלו בגדים של אחותי שהיא בחיים לא לבשה. היא אוהבת לעשות הרבה קניות אבל היא לא לובשת חצי מהדברים שהיא קונה. זה למה הטיקטים".
"מגניב, יש לה סטייל. והיא גם במידה שלי".
"כן, אם תהיו בקשר טוב תעשי לי טובה ופעם בכמה זמן פשוט תגנבי לה בגדים מהארון".
"אני עושה את זה לכל החברות שלי, זה בסדר". צחקנו.
"יאללה, בואי לאכול".
"לא נעים לי... ואני גם ככה חייבת ללכת..."
"תפסיקי להיות ביישנית!" הוא משך את ידי ולקח אותי למטבח.היייי אז מלא זמן לא כתבנו
פה.
אז החלטנו לפנק אתכם במרתון
יעלה פרק בקרוב(:
תרשמו מה דעתכם❤️
YOU ARE READING
אהבה חטופה
Romanceמה קורה שאדל הילדה עם הביטחון תלך למועדון עם חברותיה ושם תפגוש את שון? הbad boy ששולט על העולם התחתון והילד האדיש