"איך מתקנים משהו שנשבר לרסיסים?"

"איך מתקנים משהו שנשבר לרסיסים?" 5

שטפתי את הפנים וירדתי למטה "מה לקח לך הרבה זמן?" קרוליין שאלה כשהצטרפתי לכולם לשולחן התיישבתי בינה לבין מיכאל , גם הוא הרים את ראשו כשגיא יצא גם מהבית ואז הביט בי ישר "סתם שטפתי את הפנים הייתה לי סחרחורת " הוא  נד בראש ונשך את שפתיו, רציתי לדבר איתו, לספר לו אבל לא יכולתי לא עכשיו.. לא ככה.. אני בעצמי מבולבלת, גיא לא שיחרר את מבטו מימני והרגשתי דקירה כשנזכרתי בנשיקה שהדביק לי מקודם, למה שהוא יעשה את זה ? הרי הוא לא אהב אותי.. כי כשאוהבים מישהו לא עושים את מה שהוא עשה ..

שיחקתי באוכל, הבטתי לצדדים עיני פגשו בעיניו של גיא, היה הרגשה של משהו אמיתי בנשיקה הזאת, לא! קים אסור לך! הזזתי מהר את עיני ממנו והסתכלתי על מיכאל שבהה בי החזרתי את ראשי מהר לצלחת ולאוכל שלא נגעתי בו בכלל, איבדתי את התיאבון, מיכאל קם והדליק סיגריה איכס אני לא מבינה מה אנשים אוהבים בזה ? יש לזה ריח נורא.

***

מיכאל ידע שקורה שם משהו אבל הוא לא רצה לחטט לגרום לה להרגיש לא בנוח אז הוא קם לקח שכטה מהסיגריה שצרבה לו קצת בריאות, הוא התיישב על מיטת שיזוף עם כוס וודקה ביד "לא יותר מידי וודקה?" שחר התקרבה, היא הייתה מאוהבת בו כבר 3 שנים היא רצתה אותו, "אל תדאגי יש לי כבד חזק" , "אתה בטוח שהוא יעמוד בזה?"  היא אמרה בחצי חיוך והתיישבה לידו , "הוא יעמוד בכל דבר" מיכאל קרץ, מיכאל לא ידע מה זאת אהבה, הוא נפגע בעבר מהאקסית שלו שרק קים ידעה את הסיפור היא זאת שעזרה לו לצאת מזה , הוא מאז לא יתאהב הוא רק חגג, הוא לא נקשר לאיש הוא בא והלך אף פעם לא נשאר, הוא לא ידע איך לעשות זאת שוב הוא חסם את הרגש הזה נמנע מימנו בכל מחיר.
אבל היה בה משהו, משהו שמשך אותו הוא ידע מה היא מרגישה אליו, אבל היא הייתה עדינה כל כך וכאב לו לפגוע בה.

היא התקרבה קצת יותר "שחר אל.." הוא תפס את ידה שנגעה בידו "אני.. " היא התחילה והוא עצר אותה " אני יודע מה את מרגישה .. ואני לא רוצה לפגוע בך, זה לא הסיגנון שלי אני לא בנוי לקשר אני .." , "מזיין והולך?" היא השלימה את המשפט שכל כך פגע בה  "אני יודעת מי אתה אבל אני אוהבת אותך.. אני ניסיתי גם קים ניסתה להוריד אותי מזה בכל מחיר אבל אני לא מצליחה אתה גורם לגוף שלי להשתולל, אני רוצה אותך " היא הרגישה בטוחה בעצמה, היא רצתה אותו ואולי עם הזמן הוא ילמד לאהוב אותה, אם הוא מנסה למנוע ממנה כאב זה אומר שהוא מרגיש משהו, שהיא חשובה לו איפשהו.
מיכאל הרהר בזה , הוא לא ידע מה לעשות באמת..
קים ישבה שם מביטה בכל מקום אפשרי רק לא בגיא, שהוא לה הפסיק להביט בה, "תראי את מיכאל תוקף" קרוליין חבטה בקים והצביעה על שחר ומיכאל חיוך עלה לפנייה של קים "סוף סוף מישהי נורמלית, אמן אמן והוא יתן לזה צ'אנס יאוו" קרוליין צחקה וקמה להרים את הצלחות, פתאום הכיסא שליד קים זז והוא התיישב לידה "הרבה זמן אחות קטנה" קולו חבט בגופה "תום" היא לחשה, הוא הביט בה הוא ידע שהיא מרגישה לא בנוח בסיטואציות האחרונות, במיוחד שגיא מסתובב סביבה "התגעגעתי אלייך" הוא לחש מביט בה בכאב  היא סובבה את ראשה והביטה בעיניו, הוא התגעגע כל כך לעיניה התמימות והעמוקות שיכולות לבלוע אותך, "למה אתם פה?" הוא הרגיש את הכאב בקולה היא לא רצתה אותם פה , "אנחנו במכינה עם ידיד שלך אז הוא רצה שנכיר את החברים שלו, אני לא ידעתי שמדובר בך" היא גילגלה את עינייה היא לא האמינה לו "אני נשבע לך קים הדבר האחרון שרציתי הוא להסתכל לך שוב עיניים" היא הביטה בו שוב מנסה להבין "אני בחיים לא אסלח לעצמי, בדיוק כמו שאת בחיים לא תסלחי לי, לא היה לי את האומץ להביט לך בעיניים שוב, מה שעשיתי הוא בלתי נסלח ואני יודע את זה , ואני אנסה לכפר על זה כל יום שאני חיי אני מבטיח" עינייה הביטו בעיניו שהתמלאו דמעות היא נאנחה ותפסה את ידו ולחצה עליה, הוא היה חסר לה למרות כל מה שהם עברו.
מיכאל ושחר קמו והתקדמו ליציאה, אבל הוא נעצר מולה היא שכבה על המיטת שיזוף היא פתחה את עינייה והביטה בו "איך את הולכת?" הוא אמר והרים את ראשו חיפש את גיא הוא חשד שקורה שם משהו ויותר מזה הוא ידע שזה לא עושה לה טוב, "אמ.. לא יודעת" היא לחשה והסתכלה לכיוון שהוא הביט "מיכאל הכל טוב" היא אמרה והוא הנהנן והביט בה "את רוצה שאני אקח אותך? " היא הביטה על קרוליין "אני הולכת לבר אחר כך אז כדאי שתקחי איתו טרמפ" היא אמרה וקים הנהנה ולקחה את ידו של מיכאל ונעמדה "איפה הבגדים שלך?" הוא אמר והיא הביטה על הכיסא הקודם שישבה בו, שעכשיו הם יושבים בו, היא לקחה נשימה והלכה לכיוון ונעמדה לידו "אני יכולה את בגדים שלי בבקשה?" היא אמרה לדניאל שנשען על הג'ינס שלה והוא הנהן בשקט וקם מהמשענת, רן חלף מולה והביט בה "את הולכת?" הוא נעצר , "אמ.. כן מיכאל לוקח אותי אחרת לא יהיה לי טרמפ הביתה" , "אם את רוצה אני אקח אותך יותר מאוחר" הוא חייך וקרץ היא הסמיקה.
"קיי את באה?" היא התעוררה מהחלום בהקיץ שעופפה בו "כן כן אני באה " היא צעקה בזמן שלבשה את הג'ינס שלה "פעם הבאה מבטיחה" היא חייכה ונשקה לו על הלחי בזמן שחיבק אותה היא ניתקה את עצמה מימנו ורצה לכיוון מיכאל בזמן שלבשה את החולצה.