"איך מתקנים משהו שנשבר לרסיסים?"

"איך מתקנים משהו שנשבר לרסיסים?" 4

לא לא שוב.. בבקשה לא שוב. .אוף  היא נאנחה וצעדה אחרי מיכאל לכיוון החברים קרוליין קפצה עלי " נונהההה איך את מרגישה היית גמורה אתמול" הנחתי את התיק "יותר טוב, סליחה שנהרס הערב שלנו" אמרתי והיא צחקה " יהיו עוד מלא אל תדאגי עוד מעט חגיגות 18 ואז בכלל קרחנה" "שום קרחנה ראיתן מה קרה פעם אחרונה" מיכאל עצר את התלהבות וקרוליין עשתה פרצוף, לא יכולתי שלא להרגיש את המבט שלו נעוץ בגבי "טוב בואי למיים" היא משכה את ידי לקחתי נשימה עמוקה ופשטתי את הבגדים והנחתי על הכיסא שלי.
הלכתי איתה לכיוון המיים והרמתי את ראשי הוא הסתכל עלי ועיניינו נפגשו מה שגרם לי יותר ללחץ בעצם, מה הוא עושה כאן בכלל? רגע מיכאל אמר משהו שתומר מביא חברים אבל איך הם מכירים?
קרוליין העיפה אותי למיים... עליתי על פני המיים וסידרתי את השיער הם המשיכו להביט בי , איך כולם מזהים אותי? הבנים קפצו למיים ורן עשה סלטה ממש מעלי ונעזרתי בזה כדי להסתובב מהם ולהתנתק מהמבט הנועץ שלהם, שיחקנו במים עם הכדור ואז תחרות שחייה ואז בר הציע את הקרב תרנגולות המוזר שלהם...
***
העבר שלה היה מחוץ למים ממש מולה בוהה בה, בבחורה שגדלה להיות, גיא  הרגיש מחולק מצד אחד כאב לו כל מה שהוא רצה זה את הסליחה שלה, שתסלח לו הוא יודע כמה  הכאיב לה, הוא.. הם.. השאירו בה צלקות שלא משנה כמה היא תנסה הם לא יגלידו לעולם, הם תמיד יהיו שם להזכיר לה מה קרה, מה היא עברה, מה עשו לה, ויותר מזה.. מה היא עשתה.
"דיברת איתה?" נטלי התיישבה לצידו וניתקה את חוט המחשבה שלו הוא הביט בה ואז חזר להביט בקים שצחקה ורבה עם בר במיים, "סוג של.. במסיבה אבל זה לא הייתה באמת שיחה" הוא נאנח.
"בגלל זה אנחנו פה? אתה רוצה לדבר איתה.." נטלי הביטה בו ואז בה "לא.. כאילו גם אבל זה לא שאני רוצה לדבר איתה נטלי, אני רוצה שהיא תסלח לי, אני רוצה שהיא תוכל להמשיך הלאה בחיים שלה אני רוצה שהיא תשכח"
"אותך?" היא השלימה אותו.. אבל הוא נד בראשו "לא אני לא רוצה שהיא תשכח אותי.. אם כמה שכולם חשבו שזה היה משחק, היא היחידה שאהבתי.. הראשונה שאהבתי וגם האחרונה נטלי זה לא היה משחק בשבילי.. אולי קצת אבל כל זה היה אמיתי.. "
נטלי הביטה בו מנסה להבין איפה הגבר הקר שהכירה גיא, בחור החלומות של כל הבנות, הסטוציונר הגדול, רק מרים אצבע וכבר יש מישהי לידו, החוגג הראשי, נפתח לראשונה מולה היא ידעה שקים חשובה לו, כמו שהיא חשובה לה כמו שלתום או להרבה אחרים שמצטערים על העבר אבל היא בחיים לא שמעה אותו אומר שהוא באמת אהב אותה, הרי כולם חשבו שזה היה משחק, זה בעצם היה המטרה ..

היא ניסתה להתעלם אבל המבט היה תקוע בגבה שכבר יכלה להרגיש אותו בעוצמה, תומר קרא להם למיים להיות עם כולם וקים שאלה מי אלה, מה הם עושים כאן, תומר הסביר שהם חלק מהגרעין שלו מהמכינה שהוא מתחיל והם עברו לאזור אז הוא רצה להכיר להם, קים חשבה לעצמה אם יש סיבה מאחורי המעבר..
חלקם נכנסו למיים וחלק נשארו בחוץ, גיא היה בין אלה שנכנסו הוא נכנס בקפיצת ראש מרשימה שגרמה לנועה ולשאר הבנות להתרשם, קים בחרה להתעלם ולגלגל עיניים היא התקדמה לאיזור הבנים זאת אומרת לאזור של רן אבל גיא יצא מולה פתאום מהמים וגרם לה למעוד אחורה הוא החזיק אותה בידיו ותמך בגבה כשהתיישרה שוב לעמידה יציבה עינייה נצצו הוא יכל להיזכר למה התאהב בה לראשונה, בעיניים הבהירות והעמוקות שיכולות לבלוע אותך, שמסתירות כל כך הרבה כאב וסבל אבל גם הרבה אהבה וחמלה. "את בסדר?" הוא שאל, היא הנהנה והתנתקה בזריזות מאחיזתו היא לא רצתה קשר איתו או קירבה אליו, לפחות לא כך.. היא הרימה את ראשה מיכאל הסתכל עלייה בוחן את צעדיו של גיא היא הרימה את ידה כסימון של הכל טוב, גיא תפס את ידה במים כדי שאיש לא יראה ולחש "אני באמת רוצה שנדבר זה חשוב לי קימה.." הוא לחש את הכינוי שנתן לה, היא מיהרה להשתחרר מאחיזתו הנוקשה וחזרה לחברים שלה אבל ליבה נשאר מאחור, מה כל כך חשוב לו לדבר איתה? ולמה דווקא עכשיו, 7 שנים אחרי? מה השתנה?

***

קרוליין עטפה את עצמה במגבת והתיישבה ליד קים "חמודים החדשים האלה לא?" , "לא יודעת לא יצא לי לדבר איתם" , "מה את מזיינת את השכל? ראיתי אותך עם השחרחור הגבוה עם הקוביות" היא נתנה לה חביטה קלה בבטן, "מה? אני? ממש לא הוא סתם מתנשא" קרוליין הביטה בה "מתנשא מתנשא אבל ראיתי איך הוא החזיק אותך בבריכה" קים התחילה להרגיש לא נוח בשיחה וניסתה להעביר נושא " אפשר באמת לסמוך עליהם להכין אוכל?" הן צחקו והביטו בבר, מיכאל, רן ותומר עומדים על המנגל ורבים עם האש, מה שגרם להן לצחוק , "אני הולכת לשירותיים" קים קמה ואמרה לקרוליין ונכנסה לתוך הבית היא צעדה בתוך הבית ועלתה במדרגות ונעצרת בסופן מביטה בו כאילו בכוח משהו גורם להם להפגש שוב ושוב , היא הסתובבה והתחילה לרדת אבל הוא רץ מלפנייה ועצר אותה "אף אחד לא פה את יכולה להקשיב לי? " , היא כעסה עליו " לא!" וניסתה לזוז והוא המשיך לחסום את דרכה היא הביטה בו בכעס "גיא זוז" הוא המשיך לעמוד מולה "תקשיבי לי עד הסוף ואני נשבע לעזוב אותך" , " לא רוצה לשמוע אותך, למה אתה לא מבין? אני בכלל לא רוצה לראות אותך תעזוב אותי פשוט" , "אני לא יכול!" הוא פלט בקול שגרם לה להיבהל ולקחת צעד אחורה, " אני מצטער" , "מאוחר מידי" היא החזירה את האומץ לדבר וניסתה להזיז אותו מימנה אבל הוא הפעם לא רק חסם לה את הדרך אלא גם משך אותה יותר למעלה וסגר אותם באחד החדרים כשהיא צמודה לדלת והוא עומד מולה "מה אתה עושה?" היא כעסה יותר "תקשיבי לי ואחר כך מה שתחליטי אני אכבד אבל תקשיבי לי פעם אחת בפאקינג 17 שנה שאנחנו מכירים" , "יש לך 3 דקות" היא אמרה בזלזול, "אוקי,קימה בבקשה" , "לא לקרוא לי ככה ונשאר לך 2 וחצי" היא הייתה קרה "אני מצטער אוקי? אני יודע שהכאבתי לך שפגעתי בך שאני בן אדם חרא אבל את חשובה לי! ואני יודע שאני  לך, שמאחורי המסכה הזאת שאת עונדת פה מולם את לא רוצה שיגמר ה2 דקות האלה, את רוצה לשמוע מה שיש לי לומר, את רוצה לדעת למה אני כאן, למה אנחנו כאן"
היא עצרה אותו "אז זהו שלא גיא, לא אכפת לי ממה שיש לך לומר, לא אכפת לי מה אתה חושב שאני מרגישה אתה לא מכיר אותי, לא עוד! לא אכפת לי למה אתה פה או למה הם פה, אתם לא קיימים מבחינתי , לא אתה ולא הם, מאותו רגע שעזבתי אתם נחשבים למתים הבנת? או שאני צריכה לצייר לך את זה?" הוא הביט בה עייניה ירקו זעם, כעס, שנאה אבל גם פחד וכאב הוא לא חשב פעמיים והצמיד את שפתיהם אחת לשנייה, הוא נישק אותה, היא העיפה אותו מימנה וסטרה לו הלחי שלו האדימה, הוא הצטער על זה "סליחה קים אני.." , "אל תתקרב אלי שוב גיא!" היא ברחה משם והוא נשאר לעמוד מול הדלת "אדיוט" הוא צעק וחבט בקיר הוא סבל, סבל יותר מכל אחד מהחברים שלו על העזיבה שלה, קים הייתה הכל בשבילו היא ייצבה אותו היא הייתה הקרקע היציבה שלו, היא שמרה עליו, הוא היה בן אדם אחר , הוא לא היה הסטוציונר שהוא היום, הוא מסתפק בלהביט בעיניה ובחיוך על פנייה והיה מרגיש הכי מלא ושלם שיכול היה להיות, הוא התגעגע להרגשה הזאת שוב, להרגשה של השלמות הזאת , אחרי שהיא עזבה הוא חצי , חצי בן אדם.

קים נכנסה לשירותים ונעלה את עצמה היא נעמדה מול המראה והביטה בדמות שהשתקפה עם העינים המלאות דמעות וזיכרונות צפו , 'אני אוהב אותך', 'את הכי עלובה שאני מכיר', 'את באמת האמנת שגיא יכול לאהוב מישהי כמוך? תסתכלי על עצמך' , 'המפלצת הגדולה מכולן' , ' ג'וצי שלנו??' , 'אני יאהב אותך עד סוף העולם!' .