פרק 1

1.1K 51 4
                                    

נ.מ אנבת'

אוף, נמאס לי לאחר כל יום בגלל פרסי! ויש לי בשעה הראשונה אדריכליות!!
"פרסי, בוא כבר!" צרחתי.
סוף סוף הוא יצא מהבית, תודה לאלים,
נכנסנו למכונית ונישקתי אותו.
אחרי נסיעה מסוכנת בהחלט הגענו בשלום (בפעם הראשונה) לבית הספר. נכנסנו לכיתה בדיוק שהתחיל השיעור השני.
"המורה אני מצטערת שאיחרתי, אני אשלים הכול בהפסקה" אמרתי למורה.
היא נתנה לי חתיכת מבט שהיה מפחיד כל אחד אחר, ואמרה לי לגשת אליה בהפסקה. בסופו של דבר הגיעה ההפסקה, וניגשתי אל המורה.
"אנבת', את תלמידה מצטיינת וחכמה". אבל "אבל את כל יום מאחרת. את יכולה לספר לי למה?"
טוב, היא בקשה יפה. איך אפשר להגיד לא? סיפרתי לה:
"אני גרה בבית של החבר שלי כדי ללמוד כאן, ורק לו מבין שנינו יש רשיון, ככה שיוצא שהוא זה שמביא אותנו לבית ספר. ולוקח לו זמן להתארגן ואני מאחרת."
"אנבת', זה התרוץ הכי גרוע ששמעתי כל ימי כמורה." אמרה המורה.
שמעתי צרחה נוראית שהייתה (לצערי הרב) מוכרת. יצאתי מהכיתה, רצתי לחצר והספקתי רק לראות את קלי מתפוררת לאבק בפעם המיליון, ואז ראיתי את זה.
צבא של כלבי שאול.

היי! זה הפאנפיק הראשון שלי, אז סליחה אם הוא יצא רע... מקווה שתהנו! את הפרק הבא אני מקווה להוציא בקרוב.

פרסבת' בתיכוןWhere stories live. Discover now