פרק 2

976 42 6
                                    

נ.מ פרסי
אני שונא בית ספר!! אני ואנבת' הגענו לבית הספר בתחילת השעה השניה ואני בטוח שאני מת. נכנסתי לכיתה והפרעתי באמצע מבחן במתמטיקה. והמורה נראתה כועסת (אני מקווה שלא עלי)
סוף סוף הצלצול הגואל! יצאתי אל החצר ו- "₪^$%"!
מולי קלי עמדה, עם עוד חברה שלה וצבא של כלבי שאול מאחוריה.
הרגתי את קלי והחברה שלה (כמובן שהן צרחו) מעניין איך זה נראה מבעד לערפל...
בזווית העין שלי ראיתי את אנבת' מגיעה עם הפיגיון שלה, מתקרבת ומתחילה להילחם. באיזשהו שלב נלחמנו גב אל גב, נאלצנו לרוץ, כל אחד לכיוון אחר.
פתאום שמעתי צרחה נוראית. לקח לי שתי שניות להבין שאנב'ת היא זאת שצורחת!
רצתי אליה במהירות, תוך כדי לחימה. אני לא יודע איך זה בדיוק קרה, אבל הרגתי את כל כלבי השאול שהיו שם.
בדיוק שהגעתי לאנני, וויל התקשר באירס-נט. לפני שהוא הספיק לומר משהו, סיפרתי לו מה קרה עכשיו. והוא אמר לי להגיע הכי מהר שאני יכול.
שרקתי לבלאג'ק, וכמובן שהוא הגיע מהר מאוד. עליתי עליו מהר כשאנב'ת בזרועותי, הגענו הכי מהר שיכולנו ולקחתי אותה למרפאה.
וויל אמר שאני צריך לצאת כי היא צריכה לנשום קצת, ושהוא צריך לטפל בה.
הלכתי לביתן שלי וחיכיתי, ניקו נכנס ואמר: "היא תהייה בסדר, הנשמה שלה לא גוססת" "תודה ניק" אמרתי לו "אני רוצה להיות לבד" "סבבה" הוא אמר.
"טוב נדבר" נשכבתי על המיטה והתחלתי לבכות, ראיתי בעניים של ניקו שיכול להיות שהיא תמות. בכיתי ובכיתי עד שנרדמתי, וכמובן שחלמתי. הייתי על צוק וראיתי את אנב'ת מתחת. היא צרחה לעזרה, אבל לא יכולתי לזוז. ממרומי על הצוק הרגשתי איך אני מאבד אותה. לאט לאט הבנתי שזה חלום, אבל הרגשתי שזה מה שקורה גם במציאות.
מקווה שנהנתם! הפרק הבא יצא בשבוע הקרוב.

פרסבת' בתיכוןWhere stories live. Discover now