נ.מ פרסי
הייתי מאושר אנב'ת סוף סוף הבינה שאנחנו באמת לא צריכים להקשיב להורים שלנו טוב עד ששמעתי את רון אומר שזאת הייתה החובה שלה וכול הכבוד אני לא מאמין היא עדיין לא הבינה יחסית לבת אתנה היא יכולה להיות טיפשה לפעמים.
נ.מ. אנב'ת
הרגשתי כול כך אשמה על זה שנתנתי לפרסי לחשוב שאני רוצה שנחזור "אנב'ת אנב'ת איפה את?" שמעתי קול שהוציא אותי מהמחשבות שלי "אנני זאת סאלי לכי תראי מה היא רוצה" יסמין אמרה לי התחלתי ללכת לכיוון הקול וראיתי את סאלי עם דמעות בעינים "מה קרה?" "אנב'ת אני צריכה לספר לך משהו אבל קודם בואי נשב" אחרי שהתישבנו ראיתי את סאלי מהססת לרגע ואז היא אמרה"אנב'ת אני מאוד מאוד מצטערת אבל"היא עצרה כדי לנשום"אבא שלך עבר תאונת מטוס"את זה היא אמרה כול כך מהר שאם לא הייתי חצויה אז לא היייתי מבינה מילה פאום נפל לי האסימון "מה לא לא זה לא יכול להיות זה לא קורה לי" הרגשתי את הדמעות זולגות עך הלחיים שלי ופשוט רצתי לחדר ונכסתי למיטה והתחלתי לבכות את חיי זה אמא שלי אני בטוחה בזה היא ביקשה מזאוס לגרום לסערה שתגרום לזה שאבא יעשה תאונה זה עונש אני בטוחה בזה אחרי הכול אני נישקתי את פרסי 'בום בום' שמעתי מהדלת "מי זה" שאלתי בקול חנוק "זאת יסמין אפשר להיכנס?"
"אני רוצה להיות לבד לכי מפה"
"אבל מה קרה?"
"שום דבר שאמור לעניין אתכם" שמעתי צעדים מתרחקים ואז שקט אחרי בערך חצי דקה הבנתי שאני צריכה את חברי לצידי אבל לא את החברים מפה אלה את החברים האמיתים שלי קפצתי מהמיטה והתחלתי לחפש דרכמה חיפשתי וחיפשתי עד שהחדר נראה כאילו טורנדו עבר בוא ואז נזכרתי שלא חיפשת בתיק רצתי אל התיק ומצאתי דרכמה יצאתי מהחדר בשקט בשקט ורצתי לשירותים יצרתי קשת והתקשרתי לפייפר והתחלתי לספר לה הכול כולל הכול היא אמרה שעכשיו היא הולכת לניקו שיקח אותה אלי חזרתי לחדר והלכתי לישון בידיעה שוויל בחיים לא ייתן לה לשכנע את ניקו לעשות מסע צללים
-------בוקר--------
נ.מ אנב'ת
קמתי למשמע השעון מעורר וראיתי עד כמה החדר מבולגן התחלתי לסדר וגמרתי בדיוק שהתחילה ארוחת הבוקר לא היה לי חשק ללכת אז חזרתי לישון
אני דייי בטוחה שהתועררתי הרבה פעמיים מרעש מהמסדרון אבל לא שמעתי רעש מהחלון החלון שלי בכלל פונה לכניסה איפה שאף אחד לא אוהב לשבת ולדבר קמתי והצצתי החוצה ראיתי את כול התלמידים עומדים ומסתכלים על משהו לא הצלחתי לראות מה זה אז כמובן שהסקרנות המעצבנת שלי שכנעה אותי לרדת לבדוק ירדתי וראיתי מלא ילדים מסתכלים עליי כמו על משוגעת לא כול כך היה לי אכפת נדחפתי בין כולם עד שהצלחתי לראות את כול החבר'ה מדברים עם פרסי זיהיתי את מגנס אלכס ושאר החברים שלו לפני שהצלחתי לחזור לחדר פייפר ראתה אותי הרגשתי שהיא בוחנת אותי ומסתכלת על הבגדים המקומטים שלי ועל השיער הפרוע שלי ומבינה את חומרת המצב היא אמרה משהו למגנס ולג'ייסון ובאה לקראתי התחלתי לחזור לחדר לאט יותר כדי שהיא תוכל לבוא אחריי
נכנסתי לחדר והשארתי את הדלת פתוחה אחרי חמש דקות הייזל נכנסה וישר חיבקה אותי "פייפר סיפרה לנו הכול, הבנים נשארו עם פרסי ואנחנו באנו"
הייי אני ממש מצטערת על זה שהפרק קצר פשוט הרבה זמן לא העלתי בזמן הקרוב אני לא יעלה בגלל שאני בתקופה של לפני ראיונות לבית ספר החדש ויש לי מלא שיעורי בית אני ישתדל לכתוב את הפרקים הבאים מהר וכמו שאמרתי בפרק הקודם בבקשה תצביעו ותגיבו אני מקבלת את כול התגובות
YOU ARE READING
פרסבת' בתיכון
Fantasyמה קורה שאנב'ת ופרסי מתחילים את כיתה י"ב? האם פרסי יעז להציע לאנב'ת? ומה אנב'ת תענה לו? אלות הגורל ממש ממש רוצות שהעולם יהרס, ודי נמאס להן מהזוג הזה פרסבת... אז הן החליטו לעשות שטויות!! איזה כיף? מכוון שהתחלתי את הסיפור הזה לפני שהיה אפילו רמז קלוש...
