𝑃𝑢𝑝𝑝𝑦 𝑑𝑜𝑔 𝑒𝑦𝑒𝑠 🥀 \\ ʙʟ

prologue + main characters

ולפתע הגיע הרגע.
הוא החל להיכנס לתוכי ואני רק סתמתי את פי גם כאשר שפתיי דיממו רק בכדי לא להביך את עצמי כבתול מוחלט, הרגשתי את גופי נקרע באכזריות לשניים.
הדמעות עומדות בתוך עיניי אך איני מוכן לשחרר אותן, הוא לא חיכה יותר מדי וזז אחורה וקדימה מבלי לחשוב עליי.
פרצופו היה ככ אטום ומעט מרוכז, מצאתי את זה ליופי טהור
לאחר כמה דקות או שעות מכיוון שאיבדתי את הזמן
אך בכל הזמן הזה הרגיש כאילו והוא לא נמצא פה, רק הגוף שלו שם לב לקיומי.
רציתי כל כך לחבק אותו ולנשק את עורו המעט מחוספס ומנצנץ
עכשיו אני מבין מה זה אומר להיות כל כך קרוב אך ככ רחוק באותו הזמן, וזה כאב. כל כך כאב. הרגשתי את ליבי מדמם וגוסס.
סבסטיאן גמר בתוך הקונדום ואחריו אני בגניחה אילמת
למרות שהוא לא שם לב גנחתי את שמו
ראשי כאב והרגשתי במין טראנס מוזר כזה, סומק עטף את פניי עד לשורש
שערות גופי סמרו בצמרמורות צרופות ושקט סרר
כחול העיניים התרחק ממני והחל להתנקות ולהתארגן בעודי שוכב שב מתנשף ולא זז אף לא ס"מ ונופי היה גבו השרירי
כאשר הגדול סיים הוא התקרב לקטן ולחש אוזנו "מה שקרה כאן נשאר כאן." ועזב.

*מה שלא ידעתי בזמנו שזה יהפוך לשיגרה רעילה*.

מה שלא ידעתי אז, הוא כמה חזק נפלתי.
כמה חזק נפלתי לאותו בור חסר התחתית שנקרא סבסטיאן שיידס.
כמה תמים הייתי...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

סבסטיאן שיידס בן 18 וחצי,
כיתה י'ב.
הנער המסתורי של בית הספר. בנים ובנות נופלים אליו כאחד.
כל אחד בבית הספר היה מתחנן ללילה אחד איתו או רק לשבת יחד איתו וחבורתו ארוחת צהריים אחת, למרות שהוא מתעלם מכולם פרט לחבורה המצומצמת שלו שכוללת חוץ ממנו עוד 3 נערים בלבד ויחד הם החבורה הנחשקת שבבית הספר. שמועות נושבות עליהם כרוח אך לאיש מהם לא אכפת כלל.
גובה: 1.89
אישיות: נורא אנוכי, מלבד חבורתו ועצמו לא אכפת לו מאיש
מראה: עור בהיר עם נקודת חן בלחי הימנית ובמפרק ידו השמאלית. שיער חום שוקלד קצר עם מעט בקבוקים ועיניים תכולות בהירות וחדות כברק. בעל שרירים לא גדולים מדי אך שרואים אותם, ביטנו מעוצבת בשישה קוביות שרואים אותם מבט לפעמים דרך החולצה או הסוודר.

רובין רייטר בן 16 כיתה י',
הילד השקט שישב בשיעור ויצייר או שיקרא ספר אבל עדיין הממוצע שלו עומד על 100. נער אינטיליגנט אך חסר מזל ולמה זאת?
הוא נפל.
נפל כמו מלאך יפהפה ותמים מגן עדן.
הוא התאהב בסבסטיאן שיידס.
הוא מעולם לא דיבר איתו וסבסטיאן בקושי העיף לכיוונו מבט אך כמו רוב תלמידי בית ספרו הוא התאהב בילד הרע והמסתורי של בית הספר.
גובה: 1.68
אישיות: נער אופטימי ותמים, אוהב לקרוא, לצייר ולכתוב למגירה.
האדם היחיד שקרא קטעיו וסיפוריו הוא פליקס, חברו הטוב ביותר.
מראה: עורו שזוף בגוון מוקה מעט בהיר, שיער שחור כפחם ומעט ארוך עם פוני.
עיניים כהות כזפט וגדולות במתיקותן.

אז היי!
אני נורא מתרגשת להתחיל רשמית את הסיפור הזה.
אני ממש מצטערת אם יקח לכל פרק הרבה זמן להעלות אבל מאוד קשה לי לכתוב ולמצוא השראה, בנוסף תוך כדי יכתבו כל פעם שינויים.
בבקשה תלחצו על הכוכב תשתפו ותכתבו לי את דעתכם ואם יש טעויות!
אני עדיין טיפה לחוצה מלעלות את זה אז בבקשה תכתבו לי את דעתכם
לילה טוב וסליחה על השעה❤
(מקווה שיש עכשיו פעילים)