מאומצת?

הקדמה

קיילי
התעוררתי הבוקר לקול שאגה, הסתכלתי מהחלון אחוזת בהלה, וראיתי לתדהמתי מפלצת בעלת עין אחת, אוחזת במחבט בייסבול, ולבושה בביגוד פשוט, חולצת טי שירט, כחולה הייתה לה על החזה, ועל רגלייה לבשה מכנסיים צבאיים, עד גובה הברך. קיקלופ, הוא נלחם מול שתיי מפלצות בעלות ראש כשל נשר, כנפייהם ארוכות, גופם ורגלייהם כאריה, וזנבם כזנב נחש. גריפונים, למעשה. למדתי עלייהם בכיתה ד'. אני מאוד אוהבת לקרוא, והבעיה הגדולה בסיפוריי המיתולוגיה שהם אמיתיים, אך לא רבים יודעים זאת...
אז בואו נחזור לעיניין, הקיקלופ, נלחם בשני הגריפונים, שהיו חזקים מאוד. הוא הצליח לנצח אותם בקושי ולאחר מכן קרס, זה היה מחזה מבעית, אפילו לרואים את הערפול המחזה לא נראה נעים, הוא התנשם וקם לאט מהרצפה. רציתי לעזור לו, הוא היה בסך הכל ילד, הקיקלופים הבוגרים בגודל בניין בגובה שתיי קומות לרוב, הוא היה בסך הכל בגובה של אדם בוגר ממוצע, אבל חזק בהרבה ממנו.
הייתי מוכת הלם כאשר התלבשתי לקראת בית הספר.

רציתי להיות חצוייה, אפילו ליום אחד, שיהיו לי כוחות על טבעיים, או אפילו מוח מאוד חכם, רק לא להיות בת אנושית.  אבל זה לא אפשרי, ההורים האמיתיים שלי בני תמותה, אין בי טיפת דם אלוהי, ותאמינו לי, כבר פגשתי בחצויים בעבר. שאר היום עבר בשלווה, מידיי פעם ראיתי מפלצת, אך אלו התעלמו ממני.

חזרתי מהבית ספר לביתי, ועשיתי שיעורים.
בלילה נזרקתי על המיטה, וחלמתי חלום, עמדתי באולם רחב ידיים, האולימפוס, לייתר דיוק אולם ההתכנסות באולימפוס, ובאולם היו שניים עשר כיסאות מלכותיים. כל כיסא נראה אחרת, אני התמקדתי בזה שהיה עשוי להבה נוזלית, האחד שעמד בפינה. על הכיסא ישבה אישה נעימת פנים, שחייכה אליי.

זו ההקדמה, אם אהבתם אל תשכחו לתת 👍.