פרסי ג׳קסון והארי פוטר

פרק 2

נ.מ הארי
כולם ישבו ודמבלדור התחיל לדבר
"שלום לכולם היום נתחיל במידע חדש לגבי וולדמורט לוולדמורט יש-" הוא עצר לשניה והמשיך "גילינו שלפני שנעלם בפעם הראשונה" עוד עצירה, הוא רוצה להשאיר אותנו במתח?! טוב, כנראה שכן
"נולדה לו בת ה-"
רגע, אתם צוחקים עליי נכון? הייתה לו בת?! הוא מקים משפחה אחרי שהרג משפחות כולל את שלי!!!
כולם הסתכלו עליי וקלטתי שאמרתי את זה בקול
מילמלתי משהוא שכנראה היה 'סליחה תמשיך' ודמבלדור המשיך "היא הייתה סקיבית ולכן וולדמורט זרק אותה" דמבלדור עוצר שנייה לתת לנו לעכל,וואו אפילו אני מרחם עליה אבא שלה זרק אותה לרחוב בגלל מה שהיא? זה מגעיל אבל מצד שני זה וולדמורט כל מה שקשור אליו מגעיל.
"לפני 17 שנה נולד לה ילד הוא קוסם רב עוצמה שמשתמש עכשיו בחלק מהכוחות בלי שידע אפילו"
כולם הסתכלו עליי כדי לראות איך אני מעקל את זה ולא עיקלתי את זה טוב בכלל, יש לוולדמורט נכד?!!
מה?! אני מקווה שזה איזו מתיחה שהתאומים עושים לי. הסתכלתי עליהם וראיתי שגם הם מופתעים
אני עדיין לא מאמין לזה
"אני,הארי הרמיוני ולופין נצא מחר כדי להביא את הנכד של וולדמורט להוגוורטס"
רגע? שמעתי טוב? להוגוורטס?! אני לא מאמין שהנכד של האויב שלי הולך להיות בבית הספר שלי
לפחות הוא יהיה בסלתרין אז הוא לא יהיה קרוב אליי

נ.מ פרסי
התעוררתי בביתן פוסידון במחנה התאמנתי בחרב עצבנתי קצת את אנבת׳ ושחיתי באגם
ואז החלטתי ללכת הביתה
רכבתי על בלאקג׳ק עד לבית שלי והבאתי לו סופגניה
נכנסתי הביתה ואמא שלי פול ואסטל ישבו על הספה ושיחקו (דרך אגב אסטל בת 8 בפאנפיק שלי)
"אמא! אני בבית!" קראתי אמא שלי הסתובבה לכיווני ואמרה "פרסי הכנתי לך עוגיות
היא קמה למטבח ובנתיים אני ישבתי ליד אסטל. דיגדגתי אותה והיא צחקה "פרסייייייי תפסיק לדגדג אותי!"
הפסקתי אבל רק בגלל שאמא שלי חזרה עם העוגיות, עוגיות!
בתוך חמש שניות חצי מגש היה ריק "פרסייייי תשאיר גם לי עוגיות כחולות!" אסטל אמרה בחוסר אונים
"למה לא לקחת קודם?" שאלתי אותה "כי רק עכשיו אמא הביאה את העוגיות!"
נתתי לה עוגיה והיא אכלה אותה.
בהמשך הערב דיברנו ושיחקנו במשחקים זה היה יום טוב חשבתי, אבל אלות הגורל החליטו שלא סבלתי מספיק

-------------------------------------------------------------
מקווה שאהבתם את הפרק!
עוד מעט יתחיל להיות יותר מעניין
מה אתם אומרים על הפאנפיק בנתיים?