ארבעה בדירה

פרק 13

היי, אז הנה פרק נוסף.

תהנו:)

**********************

אף אחד לא ידע איך ומתי הגיעו הבירות לסלון אבל מאותו הזמן בשילוב עם העייפות הם הפכו למסטולים מוחלטים.

לאחר זמן לא רב הם נרדמו, איכשהו, שרועים על השטיח והספות בינות לעטיפות ריקות של חטיפים ושרידי מאכל בכל פינה בסלון הקטן שלהם.

מישל זע באי-נוחות כשהרגיש שמישהו לידו זז. לקח לו זמן כדי לפקוח את העיניים לכדי סדק צר, מסונוור מהאור שהם שכחו לסגור, כשראה מול עיניו פרצוף סגול מוכר. הוא שפשף את עיניו בתימהון וניסה להבין מה הולך כרגע ואיפה הוא בכלל עד שנפל לו האסימון: הם שיחקו אתמול עד שכבר נהיה מאוחר וכנראה שהם השתוללו קצת, אבל למה לעזאזל הוא וקים ישנו מחובקים?

הוא נלחץ קצת. מבטו נח על הפרצוף הישן מולו בשלווה מרחק נשימה ועבר על הידיים העדינות שהקיפו אותו בקושי. מישל ניסה להתחמק מהאחיזה ולעבור לישון במקום אחר, אבל קים שזז מתוך שינה רק הידק את אחיזתו בתנועה אינסטנקטיבית ומלמל הברות לא ברורות. מישל הסמיק לתוך הלילה מחוסר הנעימות. הוא העיף מבט על שני הגברים הנוספים שישנו. את יאן לא היה אפשר לפספס, הנחירות שלו יכלו להעיר מתים. הוא היה שרוע על הספה בצורה מוזרה כשפלג גופו העליון שוכב, אבל הרגליים מתנופפות באוויר על מסעד הספה. סבסטיאן לא נראה גם הוא טוב במיוחד. הוא חצי שכב-חצי ישב על הספה כשרגליו שלוחות קדימה וגבו 'נוזל' על הספה. מישל החזיר את מבטו לקים.

למען האמת, קים לא היה מאיים עכשיו בעיניו של מישל. הוא נראה היה תמים יותר ומישל יכול היה להאמין שהוא אכן יותר קטן ממנו. זה רק מראה כמה הפה המלוכלך הקטן הזה יכול לשנות את הרושם. מישל החזיר את ראשו בזהירות למרווח הקטן שהיה בעיניהם ועצם את עיניו בעייפות כדי לא לראות את האפים שלו ושל קים כל-כך קרובים אחד לשני. הוא עייף עכשיו וזהו, שאף אחד לא ידבר איתו על כלום.

*********

הבוקר הגיע מהר אבל לבנים העייפים נראה היה שעבר נצח כשניסו לשחזר ליד השולחן במטבח את מאורעות האתמול.

סבסטיאן קם להכין אוכל. נראה היה שזהו תפקידו הלא רשמי בבית, בדיוק כפי שצפה קים כשרק הגיעו. יאן מצידו וויתר על התענוג המפוקפק שהיה מנת חלקו וקים החל לחשוד שהוא אפילו לא זוכר איך מכינים חביתה.

השעה הייתה די מוקדמת כך שהיה להם את הזמן לפטפט וקים לא יכול היה להדחיק את האושר שעלה בו כשראה איך השיחה מתפתחת לה ככה, בטבעיות. נראה שהם כבר מרגישים בנוח אחד עם השני. ההוכחה הגדולה ביותר לכך הייתה לידו- מישל ישב לצדו כשנכנסו למטבח במקום במקום הקבוע שלו- ליד סבסטיאן.

סבסטיאן הצטרף אליהם סוף-סוף עם פרוסות הלחם המטוגן.

"זה מה שיש היום חברים", הוא הודיע והתיישב, "תסתפקו בזה ובסלט שעל השולחן".