ארבעה בדירה

פרק 17

אז אוטוטו בחירות. 

בתוך כל המבול המזעזע הזה והמחלוקות האינסופיות, רציתי רק לשלוח מסר של אהבה לכם/ן ולכל העם המקסים שלנו שמבולבל כבר מעצמו וכבר אין לו מושג מה הוא רוצה. 

נראה לי שאצביע למפלגה שמלכלכת הכי פחות על הארץ והעם האהובים שלי ( אם אמצא כזו;) ) ועד אז שיהיה רק אושר ושלווה.

(סתם הגיגים ממני ששונאת פוליטיקה...)

ויא-ללה לפרק!

אה, כן. עוד משהו: תודה על הצפיות שלכם, זה מחמם לי את הלב! תודה yaelkad18 על התגובות היפות:)

*****************************

סבסטיאן בדק את חשבון הבנק שלו בסיום המשמרות. בינו לבין עצמו הוא היה חייב להודות שהמצב גרוע ממה שהוא חשב. אמנם החלוקה השווה של שכר הדירה בין שני זוגות התגלתה כמשתלמת מבחינה כלכלית, וגם ההוצאות על מזון היו מעטות יחסית החודש, אבל מצד שני הם גם קנו דברים חדשים, כמו ריהוט, צבע למשקוף המתקלף במטבח, שידה קטנה וגם דברים רבים נוספים שלמען האמת לא היו בדיוק נחוצים. נוסף על כך שמחצית החודש מישל והוא כמעט ולא עבדו בגלל מעבר הדירה שלהם מה שהפחית את המשכורת בצורה משמעותית.

סבסטיאן קימט את מצחו בדאגה. עליו לשקול את צעדיו הבאים בזהירות.

"סבסטיאן?" התג שהתנודד מול עיניו הסיח את דעתו. הוא הרים את עיניו. ז'אק, עמיתו לעבודה הביט בו מהעמדה המקבילה.

"הכל בסדר?" הוא התעניין.

"אה, כן", סבסטיאן הכריח את עצמו לחייך חיוך קטן, "רק עניין קטן שהייתי צריך לסדר".

"אתה מודע לכך שכמעט כולם יצאו כבר?" יידע אותו ז'אק במבט מבודח.

סבסטיאן הביט סביבו. ז'אק צדק. בקושי נראו אנשים ברחבה הגדולה ורק שניים-שלושה אנשים נראו אוספים את חפציהם ומתכוננים לצאת.

הוא התנער. "מה אתך? יוצא?" הוא שאל בחזרה, פולט נשיפה ארוכה.

"כ~~~ןןן....." ז'אק התמתח, "הלקוח האחרון השאיר לי עסק רציני לטפל בו".

"באמת?" סבסטיאן שאל בעודו לובש את הג'קט.

"כן... יש איזה צו עיקול על אחת מהדירות שלו אז הוא רצה להעביר עליה בעלות ולפדות את הערך שלה לפני שיפסיד את הכסף", ז'אק קם ממקומו, משחרר את אחיזת העניבה החונקת שנאלץ ללבוש מתוקף תפקידו.

"מזל שנגמר היום..." הפטיר סבסטיאן.

"לגמרי", ז'אק הסכים אתו.

הם עמדו לצאת מהבניין ולהיפרד כל אחד לדרכו כשלפתע ז'אק נזכר.

"הי, איך בדירה החדשה?" שאל. ז'אק היה מי שעזר לו להעביר את החפצים לדירה הנוכחית, בעזרת כלי הרכב הגדול של הוריו כך ששמע באופן כללי על המעבד המדובר.