פרק 19

1.9K 62 0
                                    

לוסיאנה

כעבור חמישה חודשיים

(עברתי מהר כי אנה הייתה ישנה כיאלו בחלום אבל לא מעניין ובנג'מין פשוט התנהג רגיל אבל כל הזמן ליד אנה ה.כ)

התעוררתי בחדר לבן שבאמצע החדר הלבן
עומדת בחורה שנראת בגיל שלי, היא עם שיער שחור ועיניים אפורות.היא דומה לבנג'מין.
התקדמתי עליה.

אני מולה "מי את? איפה אני?"שאלתי אותה במכה ,"לאט לאט אני יענה לך על הכל אני ג'יג'י אחות של בנג'מין יש לי בן זוג בשם לירוי אח שלך הכרתי אותו בגן העדן , את עכשיו בעולם המעבר בין כדור הארץ לבין גן העדן וגיהנום
בחירתך עכשיו בידייך איפה את רוצה ללכת"אמרה ג'יג'י בחיוך מהפנט

היא יפת תואר ונראת בן אדם טוב ומקסים
"אני נשארת בכדור הארץ" אמרתי
"יש לי מסר קטן ,אל תוותרי על הקשר עם האחי את הולכת להתחתן והיו לך 7 ילדים מאותו הבעל שהיה לך אל תשכחי את בנג'מין לעולם תזכרי את זה"אמרה ג'יג'י במהירות וחמידות ,היא נעלמה תוך רגע.

הרגשתי את גופי חלש לאט לאט וראיתי שחור,
שמעתי את בנג'מיו "בייב אני אוהב אותך ומתגעגע נורא לואי וליאונה משתגעים מגעגועים את לא מבינה מה קורה לנו כאן בלעדייך מוניק גילתה שהיא בהריון ליאו מתחרפן ומאבד את זה" אמר בנג'מין בגיחוך חסר הומור.

"אני אוהב אותך אולי לא אמרתי מספיק אבל אני אוהב אותך ואם תקומי אני מבטיח לך שאני לא מוותר עלייך בחיים ואני התחתן איתך"
אמר בעצב הרגשתי בקולו את היאוש

"לוציפר תקום , תצא ,תכיר בנות אחרות, הרופאים כבר מיואשים הם אומרים שצריך לנתק אותה מהמכשירים אין כבר מה לעשות" שמעתי קול שבחורה שמזכיר את הקול.
רגע זה הקול של אמי ,מה היא עושה פה?

בנג'מין

יסמין אמא של אנה מנסה לשחרר את אנה
שהיא לא תקום אבל אני מאמין שהיא תקום היא הלוחמת הקטנה שלי  אני יושבת שידי על ראשי אני מיואש כבר חמישה חודשיים היא שוכבת על מיטה המחורבנת הזאת מאז שמצאתי אותה בחדר שלנו. שמעתי ציפצופים חזקים ואת אנה מפרקסת.

הרופאים הוציאו אותי במהירות . הייתי בהלם לא יכולתי להירגע , היא מתה? זהו? כל נגמר?
אני לא מבין מה קורה פה התחלתי להשתגע לשבור דברים. אנשים נסו לרגיע אותי אבל פגעתי גם בהם. אני נזק בגללי זה קרה . אשמתי שהיא מתה.

הרופאים יצאו מחדרה . רצתי עליהם
"תספרו לי היא לא שרדה נכון?"שאלתי אותם
"יש חדשות טובות וחדשות רעות"אמרו
"נוו" שאגתי ,הם נבהלו
" החדשות הטובות זה שבנס היא שרדה החדשות הרעות שהיא איבדה את הזיכרון שלה הקטנה דברים בסיסים" אמרו

"אבל אותי היא זוכרת?" שאלתי אותם בלחץ
"היא צעקה את השם שלך אז רוב הסיכוים שכן"
אמרו בלחץ
"ורגע מזתומרת לא זוכרת דברים בסיסים?"שאלתי אותם בסקרנות
"זתומרת לאכול ,לשתות ,ללכת ,לנהוג ,לצחצח שיניים, ידע כללי או ידע בכלל ולדבר היא יודע קצת הרבה אבל עדין צריכה לחזור על זה"אמרו
בפחד שכיאלו אני עזוב את נסיכה שלי גם שהיא לא יודעת דברים כאלה אז אני לא יעזוב אותה לא משנה מה!.

עזבתי את הרופאים האלה ונכנסתי לנסיכה שלי
היא הסתכלה עלי והתחילה לבכות
"היי בייבי למה את בוכה?"שאלתי אותה בדאגה וכאב, רק היא לואי וליאונה יכולים לגרום לי להרגיש ככה כל כך ואמא שלי כמובן.
אמא שלי ליאו ומוניק עברו לגור איתי אחרי שקניתי בית יותר גדול.

"אני גבר (כבר) לא חמכה (חכמה) בשהליך (בשבילך) שתרציה(שתרצה) אותי" אמרה בעצב
(עשיתי את זה בכוונה בגלל שכיאלו היא בקושי יודעת לדבר רגיל ה.כ) כעסתי שהיא חושבת ככה "אל תדברי ככה או תחשבי לא אכפת לי אם את חכמה או טיפשה את האנה שלי את אהבת חיי אני ואת נתמודד בכל הקשיים והמכשולים הבנת?" אמרתי בכעס טיפה אבל ברכות

היא המשיכה לבכות "אני אוהיבת (אוהבת)אותגך (אותך)" אמרה בבכי
נגבתי את דמעותה בנשיקות על כל דימעה
"אני אוהב אותך גם אנחנו ביחד הצבא הכי חזק בעולם" אמרתי לה והטחתי את שפתינו

My Love Baby?/הושלםWhere stories live. Discover now