היא ילדה בריטית
הוא ילד אמרקאי
היא נחמדה וטובה
הוא קר ואדיש
היא רוצה רק לעזור
הוא הורס כל אדם שעומד בדרך שלו
היא רואה את הטוב שבעולם
הוא עושה את הרע בעולם
היא ילדה טובה
הוא הילד הרע
היא ילדה של אמא (אבא מסומם)
הוא ילד של אמא (אבא נרצח)
הי...
קמתי הרגשתי ידיים חמות במותניי הסתובבתי לראות מה זה ראיתי את העיניים אפורות צרחתי הוא נבהל "את בסדר?" שאל אותי בקור אבל הרגשתי דאגה טיפה "מה קורה פה מה אני עושה פה" שאלתי בהיסטריה "מי אתה" קמתי מהמיטה ראיתי שאני עם חולצה בטח שלו נלחצתי אז חזרתי למיטה שוב והוא רק צחקק
"אתה מוכן לענות לי לשאלות" שאלתי אותו ביאוש "חלק אני יכול" אמר בקול צרוד של הבוקר אמאלהה בן אדם תהיה יותר מושלם "כולם קוראים לי לוציפר את שם האמיתי שלי את לא צריכה לדעת מה שאת עושה פה זה בגלל שהטעלפת בשירותים לא ידעתי לאן לקחת אותך אז הבאתי אותך לפה" אמר בפשטות
"אתה יכול להביא לי משהו אחר ללבוש אם יש לך" שאלתי אותו בהתחננות "כן שנייה"הוא קם מהמיטה הוא היה כמעט ולא לבוש רק בוקסר הבן אדם מנסה להרוג אותי או משהו
הוא חזר הם בגדים
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לבשתי רק את הטרניג הוא נכנס לחדר אחרי שהתלבשתי "תודה על הכל באמ-" הודתי לו אבל נקטעתי באמצע על ידיי הטלפון שלי סימנתי לו ששנייה אני ממשיכה ועניתי לטלפון
שיחה טלפון ל:הלו עניתי א: אנה אריט מת אמא שלי הפילה את הפצצה ניתקתי את טלפון
הפרצוף שלי נתקע פשוט "מה קרה? מי זה היה ?"שאל אותי לוציפר בדאג אבל עדין בקול הקריר שלו "אמא שלי היא אמרה שאריט כיאלו אבא שלי מת" אמרתי הוא הסתכל עלי בפרצוף משונה ואז החליף "אני מצטער לשמוע"אמר בקול כיאלו ניחום "זה בסדר שנאתי אותו אבל לא אחלתי לו למוות אף פעם" אמרתי בפרצוף עצוב תחשבו שאני הזויה אבל הוא אבא שלי לפני הכל
"גם הקשר שלי עם אבא שלי אף פעם לא היה טוב" הודה בזה לוציפר אבל אני אוהבת לקרוא לו עיניים אפורות התקרבתי עליו וחיבקתי אותו לחשתי לאוזנו "אני מבינה אותך עיניים אפורות אני יודעת שחושבים שאתה רע אבל אני יודעת שיש משהו בפנים לזה" הוא חיזק את חיבוק
ואז שיחרר "תודה שאת מאמינה בזה שאני טוב איפשהו אבל אני לא הטוב שבי נהרס מלפני הרבה שנים" אמר לי בקור ואדישות "לא יש בך משהו טוב גם אם אתה לא רואה את זה" אמרתי לו תפסתי בפניו "גם אם אתה חושב שאתה רע יש בכך משהו טוב בפנים" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה בלחי
לוציפר היה בשוק מחיבה שהראיתי לו אני יודעת שהוא רגיל שבנות שוכבות איתו והולכות אני לא ישכב איתו ולא אלך הוא עזר לי אני יעזור לו "אף פעם אף משהי חוץ מאמא שלי לא נתנה לי כל כך חיבה" אמר
"לוציפר אני לא כמו כל הבנות ששוכבות איתך והולכות אני לא אשכב איתך ולא אלך עזרת לי אני עזור לך" אמרתי לו בחמידות שלי וליטפתי את פניו "אני פושע ורוצח אני לא אשתנה" אמר
"לוציפר אתה תשאר בעבודה שלך רק שתתנהג לאנשים יותר טוב שהם חברים שלך או משפחה שלך אבל עדין תהיה אותו איש קשוח אני לא רוצה לשנות אותך אני רוצה להעיר לך את עצמך כי את רואה רק את צד הרע" אמרתי לו
היא היה בשוק כי אני לא מכירה אותו אבל יש לי את שיטות שלי להכיר אנשים רק מלסתכל להם בעיניים אני מרגישה את מה שמפריע להם בתוך עצמם "איך ידעת?" שאל אותי לוציפר
"לא יודעת למה מאז שאני קטנה שהסתכלתי לאנשים בעיניים גיליתי דברים מדהימים וזה הפסיק שהבן אדם הכי אהבתי בעולם מת ועכשיו זה חזר שהסתכלתי לך בעיניים" אמרתי והשפלתי מבט ממבוכה שהלב שלי לוקח אותו במקום ליזו (תדעו בהמשך מי זה ה.כ)
"זה מדהים" אמר וצלצל לו הטלפון הוא הלך למרפסת שיש לו בחדר ושחזר "את רוצה שאני יקח אותך הביתה" שאל אותי בקרירות ואדישות הנהנתי והלכתי אחריו לאוטו
הוא לא שאל אותי אם אני רוצה לאכול או לשתות בסדר מה חשבתי לעצמי בכלל כל הנסיעה היה שקט מוזר ומעצבן
הוא הוריד אותי בבית שלי לא הבנתי איך הוא ידע איפה את גרה אבל זה לא היה לי אכפת כלכך באתי לצאת מאוטו אבל הוא תפס את זרועי "ביי" הוא אמר בקרירות "ביי" אמרתי באותו מטבע
ויצאתי מאוטו שפתחתי את הבית אמא שלי ישבה בסלון ומוניק חיבקה אותה שסגרתי את דלת הבית נשמע רעש מוניק ואמי הרמו את הרואשן מוניק רצה עלי בחיבוק הרגשתי משהו רטוב בצווארי והבנתי שהיא בוכה "איפה היית?" שאלה אותי בבכי "ליאו אמר לי שאת עם לוציפר חשבתי שאת מתה" המשיכה
"רגע מי זה ליאו" שאלתי אותה "אממ.. לא חשוב אבל מה קרה למה נסעת עם גדול המאפיות" שאלה אותי רגע גדול המאפיות מה לעזעזל זה מה שהוא התכוון שהוא פושע ורוצח
"כלום הוא בסדר"אמרתי באדישות שהכי יכולתי והלכתי לחדר שלי
נשכבתי על המיטה ונרדמתי עם מחשבות על עיניים אפורות
