מכתבים שכתבתי לדמויות

סופרמן

היא ישבה וחיכתה לו.

כי אמא סיפרה לה עליו מזמן, כשהייתה ילדה
ומאז היא מחכה.

"לא שווה להתאמץ" היא צוחקת, כשכולם שואלים למה היא לא מתפקדת.
"גם ככה העולם הזה הורס כל דבר טוב שנקרה בדרכו גם ככה הכול כאן שבור".

"וכשהוא יגיע.." חיוך ענקי עולה על שפתיה
"כשיגיע הכול ישתנה"

הוא יקח אותה בזרועותיו והם יעופו לעבר השקיעה.
ואז הכול ישכח
הכאב והקושי, הכול יעלם

כי הוא יציל אותה, הוא יציל את הילדה שמאז ומתמיד הצילה את כולם חוץ מעצמה.
הוא יהיה מדהים אדיב מתוק ומתחשב
והוא לעולם לא ישבור לה כמוכם את הלב

"והוא ידע.." היא לוחשת
איך לגרום לה לחייך בכל כך הרבה צורות.
איך לגרום לה לצחוק בכל הגוונים עד שכבר יכאבו לה הפנים.

אבל עד אז..

היא סופרת את הכוכבים
היא רוקדת עם זרים
ומתכחשת לחיים
כי אמא סיפרה לה מזמן על סופרמן שיבוא
ומאז ליבה קשור רק בליבו.