זאין
חייכתי לעבר גבה בזמן שהיא הלכה, ועקבתי אחריה.
וראיתי אותה הולכת לחדר שלי, טוב האמת שזה הולך להיות חוויה, חייכתי לעצמי בזחיחות.
היא החלה לסדר את הבגדים שלי ולקפל אותם, משהו קרה באותו רגע, לא יכולתי להבין מה.
אבל זה פשוט קרה, רגש כלשהו עמוק בתודעתי, רציתי את זה בדיוק כך, שיהיה כך כל הזמן.
היא סיימה לסדר את החולצות והעמידה אותה על המיטה, היא פתחה את הארון והתכוונה לסדר אותם אך אני 'בטעות' הפלתי אותם על הקרקע.
היא הביטה בהם ואז שוב בי, המבט של פניה היה תסכול.
היא נאנחה אך לא אמרה דבר כאילו מתעלמת מכך שאני שם.
"את מתכוונת להתעלם ממני?" דרשתי תשובה
היא לא ענתה רק המשיכה לקפל, אז הפחתי את הבגדים שוב וגיחכתי.
היא סובבה אלי את גבה ולא הביטה בי לוקחת לכיוונה את הבגדים.
"מתעלמת ממני?" שאלתי שוב, מאחר ששום תשובה לא הגיעה ממנה.
הפלתי דברים בכל החדר וגרמתי לרעש גדול, מאחר שכנראה אף אחד לא היה כאן, אז אף אחד גם לא הגיע.
אך היא לא הביטה בי אפילו, לא העיפה מבט אחד.
מופתע לגמרי הלכתי עליה, נעמד מולה.
אך היה שם משהו שגרם לי לקפוא במקומי.
היו דמעות על פניה, דמעות שקטות אך הם היו שם.
עיניי התרחבו, אוקי, כנראה דחקתי יותר מידי, וכנראה פגעתי בה.
הושטתי את ידי עליה וקרבתי אותה "אני מצטער" לחשתי בשקט.
נותן לה לבכות לתוך צווארי.
YOU ARE READING
one way
Fanfiction✯הסתיים✯ להקת הבנים המפורסמת צריכים עוזרת אישית כריס מתקבלת לעבודה זו. אבל האם היא תצליח לשרוד נגדם? הסיפור הזה נכתב על ידי שני כותבת א'נגל (אני) ועדן גם אם הכתיבה נראית לכם ממש דומה, זה בגלל שאנחנו כותבת מאוד דומה. אבל אנחנו עדיין שתי כותבות. זה...
