נק.מבט :שחר
היום דווקא די קצר יחסית לשאר בימים
ביולוגיה עד עשר
מתמטיקה עד שתיים עשרה
והיסטוריה עד שתיים
ובכל השיעורים הצרפתי הנבוך איתי
יצאתי מהבית ספר והרגשתי יד על גבי הסתובבתי ולא הבנתי מי פונה אליי ולמה
"היי לא רוצה להפריע אבל אחד התיק שלך נקרע שתיים מה קורה רציתי לדבר היום עם כולם , טוב לא כולם כל מי שאיתי בכיתה ואיתך לא הספקתי.."
זה היה אליוט , הוא יחסית נמוך לעומתי אני עוקף אותו לפחות בראש
" היי...לגבי התיק לא משהו חדש אין לי כוח לתקן ואיך אתה יודע עברית כל כך טוב?"
זה לא מה שהתכוונתי להגיד אבל זה יצא פשוט
הוא צחק לאיזה כמה שניות ואני מסתכל עליו קצת מובך
"למה שזה יעסיק אותך?"
"למה לא?"
"בדרך כלל אנשים לא שואלים כי הם מובכים אתה הראשון"
" אה...סליחה לא התכוונתי"
"זה בסדר ,תאמת נולדתי בישראל ועברתי לצרפת בגיל שנה ההורים שלי תמיד דיברו עברית בבית ובחוץ דיברנו צרפתית ולכן אני יודע עברית" השיב וחייך חיוך קלוש כזה
זה היה נראה ... חמוד והלב שלי קפץ לרגע
מה קורה פה
"אה הבנתי , טוב אני צריך ללכת בהצלחה אליוט"
" תודה אבל לא אמרת את שמך"
הוא צעק
"שחר"
השבתי
